דמותו של סנייפ גולמה על ידי שחקן הקולנוע הבריטי אלן ריקמן בכל ששת הסרטים שיצאו עד כה. ריקמן היה בחירה אישית של רולינג לגילום הדמות. הוא שוחח עמה על דמותו של סנייפ, והיה אחד מחברי הצוות היחידים עמו שוחחה רולינג עוד לפני יציאתו לאור של הספר השביעי על מה שיקרה לדמות שאותה הוא מגלם. לדברי רולינג "הוא ידע מזה זמן רב שהוא היה מאוהב בלילי. הוא היה צריך להבין... מהיכן הגיעה המרירות כלפי הנער הזה שהוא העדות החיה לכך שהעדיפה גבר אחר".ריקמן עצמו נמנע מלדבר על סנייפ, וביקש מהקוראים להמתין ולראות מה יקרה בהמשך הסדרה; אולם, הוא כן אמר כי סנייפ הוא אדם מורכב, מאוד קפדן ובטוח בעצמו; בראיון שנערך עמו הוא הרחיב ואמר "סנייפ הוא לא אחד שנהנה מבדיחות ואני מאוד חושש שחוש ההומור שלו מאוד מוגבל... אך להגנתו, אני אוסיף שלא הייתה לו התבגרות קלה, בייחוד בתקופת לימודיו בהוגוורטס". ריקמן אמר גם כי סנייפ הוא דמות מרתקת, וכי יש לו עונג רב בגילום דמות כה חידתית.ביצועיו של ריקמן בגילום סנייפ זכו לפופולריות ולהערכה רבה בקרב המעריצים וחלק מהמבקרים. המגזין אנטרטיינמנט ויקלי דירג את ריקמן כאחד מכוכבי הסרטים הפופולריים ביותר לשנת 2007. ריקמן אמר בראיון על תגובת המעריצים כי הוא חושב שזה נהדר שאנשים בדרך כלל מעריצים את סנייפ.בסרט החמישי גילם השחקן אלק הופקינס את דמותו של סנייפ הצעיר שהופיעה בפלשבק בהגיגית.

 

סנייפ מתואר כבעל אף מעוקל, עור צהבהב, עיניים שחורות, שיניים צהובות ולא אחידות בגודלן, ושיער שמנוני המגיע עד לכתפיו. מבנה גופו מתואר כגבוה ורזה, וכמעט תמיד הוא לובש גלימות או חלוקים שחורים. מראהו הכללי מתוארך בדרך כלל כדמוי עטלף גדול מידות. סנייפ הצעיר תואר כ"... צמח דגל בחשכה. שערו היה דליל ושמנוני... שמוט כתפיים אך זוויתי, הוא הילך בצעדים עוויתיים שהזכירו להארי עכביש, ושערו השמנוני התנדנד משני צידי פניו".באיורי הפרקים של מארי גראנפרה במהדורה האמריקנית של הספר החמישי צויר סנייפ כקירח ובעל זקן תיש, אך בספר השישי הוא צויר עם שיער שחור ארוך.

 

אישיותו של סנייפ מתוארת בדרך כלל כנוקשה. הוא נחשב לאדם בעל אופי קר, מחושב, מדויק, סרקסטי, מריר, וכאחד שמתייחס בחוסר חיבה עז להארי פוטר באמצעות הטחת עלבונות באביו ג'יימס. עם התקדמות העלילה מתברר כי היחס שהארי קיבל מסנייפ נבע מהיריבות הקשה ששררה בינו לבין ג'יימס בעת שלמדו בבית הספר. לעתים ג'יימס התנהג כלפי סנייפ בביריונות, ולדברי אלן ריקמן הדבר גרם לילד המתבודד להמשיך "להסתגר לתוך עצמו". רולינג תיארה את סנייפ הצעיר כנער חסר ביטחון עצמי ופגיע: "אם היה יכול לחזור אחורה בזמן [סנייפ] לא היה הופך לאוכל מוות, אך בדומה לאנשים חסרי ביטחון ופגיעים, הוא היה מחפש את החברות עם מישהו גדול וחזק, מישהו מרשים.[...] [הוא] היה כה מעוור על ידי משיכתו לצד האפל עד שהוא חשב [לילי] שתמצא אותו מרשים אם יהפוך לאוכל מוות".מנגד, סנייפ המבוגר מתואר כאדם הבטוח בעצמו במידה רבה. הבמאי דיוויד יטס אמר כי סנייפ הוא דמות עם רצינות, סמכותיות וכוח. בדרך כלל הוא מתנהג בצורה שקולה ושולט במצב העניינים, ונדיר מאוד שאין לו מענה מילולי או שהוא לא מסוגל להגיב. אולם, במקרים אחדים שבהם הארי היה מעורב הפגין סנייפ קוצר רוח רב. התנהגותו העצורה נובעת ככל הנראה מהאמונה שלו כי אנשים שאינם מסוגלים לשלוט ברגשותיהם הם אנשים חלשים.סנייפ תואר גם כקוסם חכם וערמומי, בדומה לדמויות אחרות בסדרה שהשתייכו לבית סלית'רין. הוא אחת הדמויות החכמות בסדרה, ובעל יכולת הסקת מסקנות טובה. באחד מהראיונות שנערכו עמה אמרה רולינג כי לסנייפ יש אומץ רב, וכשנשאלה האם לדעתה סנייפ הוא גיבור היא אמרה "כן, אני חושבת כך; אם כי גיבור פגום מאוד. אולי אנטי-גיבור. הוא אדם לא חביב בדרכים רבות. הוא נותר די אכזר, בריון, פגום בגלל מרירות וחוסר ביטחון - ולמרות זאת הוא אהב, והפגין נאמנות לאלו שאהב, ובסופו של דבר הקריב את חייו בשל כך. זה די הרואי!".

 

בכל שבעת הספרים תואר סנייפ כקוסם רב עוצמה וכאחד שהצטיין בלימודיו. הוא התמחה ברקיחת שיקויים ויש לו נטייה וכישרון בקסמים אפלים. סיריוס בלק טען כי כתלמיד שנה ראשונה בהוגוורטס סנייפ ידע יותר כישופים וקללות מאשר רוב תלמידי השנה השביעית והאחרונה. בעת שהיה תלמיד הוא רשם הצעות רבות לשיפורים בספר הלימוד שלו בשיקויים. בתקופה זו בחייו הוא הפגין כישרון רב ביצירת קסמים חדשים, ובהם הכישופים הלא-מילוליים לביקורפוס וליברקורפוס והקללה המסוכנת סקטומספרה הגורמת לאפקט של חיתוך באמצעות סכין. בספר השביעי תיאר רמוס לופין את קללת הסקטומספרה כאחת מההתמחויות הבולטות של סנייפ. סנייפ השתמש בכישוף זה בהצלחה עוד כשהיה תלמיד בשנתו החמישית, ובמהלך הקרב האווירי בתחילת הספר השביעי. למרות הכוח הקטלני של הקללה הוא היה מסוגל לרפא את הפצעים שהיא גרמה. סנייפ היה מוכשר בהפיכת או הכלת נזקים משמעותיים שנגרמו בגלל קסמים אפלים, בשל הידע הנרחב שלו באמנויות האופל, כפי שעשה עם דמבלדור ועם קייטי בל מבית גריפינדור.סנייפ היה מוכשר מאוד באמנויות הלטת ההכרה וביאור ההכרה, והיה בעל יכולת לחדור לתודעה של אנשים אחרים ולהגן על זו שלו, ולמרות שהמונחים הללו הוצגו לראשונה בספר החמישי ניתן לראות באלו שקדמו לו כי הארי היה תחת הרושם שסנייפ מסוגל לקרוא מחשבות. כמליט הכרה הוא הצליח להסתיר את דבר בגידתו בוולדמורט, שהיה בעצמו מבאר הכרה מוכשר. הוא היה גם אוכל המוות היחיד בסדרה שהצליח להפיק פטרונוס מלא, ובדומה לזה של לילי פוטר צורתו הייתה איילה. סנייפ היה מוכשר גם בדו-קרב, ובחלק האחרון של הספר השביעי אף הצליח להחזיק מעמד למשך זמן קצר במאבק עם שלושה מורים בהוגוורטס, בהם פיליוס פליטיק שהיה אלוף בדו-קרב קוסמים בצעירותו. לאחר מכן אמרה מינרווה מקגונגל כי סנייפ למד לעוף ללא צורך בשרביט, והיה היחיד שעשה זאת מלבד וולדמורט.

 

סוגיית הנאמנות של סנייפ היא אחת השאלות המשמעותיות ביותר בסדרה, שנותרו ללא מענה עד סוף הספר השביעי. למרות שבחמשת הספרים הראשונים הוא תואר כנקמני ולא הוגן, סנייפ פעל על מנת להגן ולסייע להארי. דמויות אחדות הביעו את ספקותיהן בנוגע לנאמנותו, אך דמבלדור בטח בו ובדרך כלל יחס זה סתם את הגולל על דיונים בנושא. בספר השישי חל שינוי במגמה זו. בתחילת הספר טען סנייפ שעבד עבור וולדמורט מאז שזה שב לגופו הגשמי, ורק העמיד פנים כי הוא סייע לדמבלדור. באמצעות הריגת דמבלדור בסוף הספר נראה כי סנייפ מיקם את עצמו באופן סופי בצד של וולדמורט. רולינג המשיכה לשמור על גישה זו בפרקים הראשונים של הספר השביעי. אולם, בשיא העלילה של ספר מעביר סנייפ הגוסס להארי מספר זיכרונות, ובכך גילה לו כי מאז ומתמיד היה נאמן לדמבלדור. נאמנות זו נבעה ממסירותו ומאהבתו העזות לחברת ילדותו לילי אוונס, אמו של הארי.לאחר פרסום הספר השישי הייתה נאמנותו של סנייפ לנושא מרכזי בדיונים בקרב קוראי הסדרה. הנושא זכה לתשומת לב מיוחדת במסעות הפרסום של הספר האחרון. "האם סנייפ טוב או רשע?" הייתה אחת משבע השאלות שפרסמה הוצאת סקולסטיק במסע הפרסום לספר. חברת וולדנבוקס האמריקאית הפיצה עם הספרים שמכרה שני סטיקרים, כשעל אחד מהם נכתב "Trust Snape" ("תאמין בסנייפ") ועל השני נכתב "Snape Is A Very Bad Man" ("סנייפ הוא אדם מאוד רע").

 

הרקע המשפחתי שלסנייפ הוצג בעיקר באמצעות פלשבקים בשלושת הספרים האחרונים. הוריו היו המכשפה איילין פרינס והמוגל טוביאס סנייפ, כך שהוא הוגדר כחצוי דם. בשנות חייו הראשונות הוא התגורר עם הוריו בבית קטן ששכן בקצה רחוב מבוא ספינר, בעיירה ששמה לא נכתב. משפחתו של סנייפ הייתה ענייה, והוא תואר כבעל מראה חולני וכאחד שלבש בגדים ש"... היו כל-כך לא תואמים עד שהדבר נראה כמו בחירה מכוונת"

. ככל הנראה הוא סבל בילדותו מהזנחה, והוריו הרבו לריב ביניהם. הוא היה נלהב לעזוב את ביתו ולהצטרף להוגוורטס. לקראת סוף הספר תואר כיצד הארי חשב על כך שיש דמיון מסוים בין הילדות שלו לבין זו של סנייפ ושל וולדמורט.