הארי פוטר, רובאוס האגריד

האגריד הוצג לראשונה בפרק הראשון של הספר הראשון. בעקבות רציחתם של ג'יימס ולילי פוטר החליט דמבלדור להפקיד בידי האגריד את משימת החילוץ של הארי התינוק מחורבות בית הוריו. כשמינרווה מקגנוגל מביעה את חששותיה על כך שהאגריד יביא את הארי אל הדרסלים, דמבלדור אמר לה כי הוא מוכן להפקיד גם את חייו שלו בידי האגריד, עובדה המודגשת פעמים נוספות לאורך הסדרה כשדמבלדור ביקש ממנו לבצע משימות מסוכנות. שנים אחדות לאחר מכן התבקש האגריד על ידי דמבלדור להביא את אבן החכמים מבנק הקוסמים גרינגוטס, והטיל עליו ללמד את הכלב התלת-ראשי פלאפי להגן על הכניסה למחבוא של האבן.דמבלדור הטיל על האגריד גם את משימת איתורו של הארי, הדרכתו כיצד יש להתנהג בעולם הקוסמים וסיוע ברכישת חפצי בית הספר. האגריד היה חבר הצוות הראשון של הוגוורטס שפגש את הארי לפני שזה החל את לימודיו, והשניים הפכו לחברים טובים. מאוחר יותר בספר הוא התיידד עם רון והרמיוני, חבריו הטובים של הארי. לקראת אמצע הספר הוא פגש אדם שהסתיר את פניו במסיכה, ונתן לו ביצת דרקון על מנת לפתות אותו לספר מידע סודי על פלאפי. האגריד אמר בטעות להארי ולחבריו כי ניתן לעקוף את פלאפי באמצעות השמעת מוזיקה, והשלושה עשו זאת באמצעות החליל שהאגריד העניק להארי ביום הולדתו, כך שיכלו לצאת בעקבות מי שניסה לגנוב את האבן. השלושה סייעו להאגריד לאחר שביצת הדרקון בקעה, בכך שעזרו להעביר את הדרקון הצעיר לידי מומחים לגידול דרקונים שעבדו בשמורה ברומניה ביחד עם צ'ארלי וויזלי, אחיו של רון.בספר השני התברר כי האגריד סולק מהוגוורטס כשלמד שם. כמו כן, בספר תואר כי האגריד למד ביחד עם תלמיד מצטיין בשם טום ונדרולו רידל, לימים לורד וולדמורט. האגריד סולק בשנת הלימודים השלישית שלו, לאחר שנתפס כשברשותו עכביש ענק מסוג אקרמנטולה אותו כינה "הרעגוג". בעקבות חשיפת קיומו של העכביש הענק נטען כי הוא היצור המכונה "המפלצת של סלית'רין", וכי האגריד היה זה ששיחרר אותו מחדר הסודות בטעות או בכוונה, ובך איפשר לו לתקוף ולהרוג תלמידה מבית הספר. לאחר סילוקו הצליח אלבוס דמבלדור, אז המורה לשינויי צורה, לשכנע את המנהל ארמנדו דיפט להתיר להאגריד להישאר בבית הספר בתפקיד שומר הקרקעות.האשמת השווא הזאת נתמכה על ידי טום רידל, הפושע האמיתי, שהשתמש במפלצת האמיתית (נחש גדול ממדים מסוג בסיסליק) על מנת לתקוף את התלמידים, והפליל את האגריד על מנת למנוע את סגירת הוגוורטס. לאורך הספר השתחרר הבסיליסק מספר פעמים מחדר הסודות, ובשל כך נשלח האגריד לכלא הקוסמים אזקבאן כיוון שנחשד באחריות גם לתקיפות הללו. אולם, לפני שהוא נעצר הוא הספיק לומר להארי ורון שהסתתרו בבקתתו לעקוב אחרי העכבישים בבית הספר, וכשהם עשו זאת הם פגשו בהרעגוג והצליחו לנחש כי המפלצת היא בסיליסק. לאחר שהארי הרג את הבסיליסק התברר כי טום רידל הצליח להשתלט על תודעתה של ג'יני וויזלי, ובכך טוהר שמו של האגריד והוא שוחרר מכלאו. מאסרו של האגריד שימש כאמצעי להדגשת היותו של אזקבאן כמקום המטיל תחושת אימה וייאוש על כל מי שנמצא בו.בעקבות התפטרותו של סילבנוס קטלברן, שלימד טיפול בחיות פלא, מונה האגריד לתפקיד בתחילת הספר השלישי. בעקבות טיהור שמו בסוף הספר הקודם אף הותר לו לחזור ולבצע קסמים. במהלך השיעור הראשון הוא לימד את תלמידי גריפינדור וסלית'רין כיצד להתמודד עם היפוגריפים, שהם יצורים הדומים לחצי סוס וחצי נשר ובעלי רגישות גבוהה לכבודם. תוך כדי השיעור התגרה דראקו מאלפוי בהיפוגריף בשם בקביק, שתקף אותו בתגובה ופצע אותו קלות. דמבלדור הצליח להוכיח את חפותו של האגריד, אך משרד הקסמים החליט להוציא להורג את בקביק. לאחר מכן הפכו שיעוריו של האגריד למשעממים, כיוון שהוא חשש להסתבך בצרות נוספות. המאבק למען זיכויו של בקביק היה אחד מקווי העלילה המשניים בספר זה. בספר זה תואר סכסוך מר בין הארי ורון לבין הרמיוני, ובשלב מסוים האגריד הזמין אותם לבקתתו והוכיח אותם על חוסר ההערכה שהפגינו כלפי הרמיוני. היה זה אחד מן הגורמים שסייעו להשיב על כנה את הידידות בין השלושה. בסוף הספר התרחש פיתול בעלילה שבו הרמיוני ניצלה את מחולל הזמן שלה על מנת לבצע מסע בזמן ביחד עם הארי, והשניים הצליחו להציל את בקביק ואת סנדקו של הארי סיריוס בלק, כאשר האירוע הראשון גרם להאגריד לשמחה רבה.בספר הרביעי התברר כי האגריד הוא בנם של קוסם ושל ענקית בשם פרידוולפה, שעזבה את אביו כשהוא היה תינוק. לענקים בספרי הארי פוטר היה מוניטין גרוע של יצורים אכזריים, ובעבר הם היו בני ברית של וולדמורט. האגריד הסתיר את מוצאו, ואפשר לאנשים להעלות ניחושים שונים בכל הנוגע לגודלו הרב (כגון שתיית שיקוי הגורם לגדילת עצמות). מוצאו נחשף בעיתון הקוסמים "הנביא היומי" על ידי הכתבת ריטה סקיטר, המתארת אותו כיצור מסוכן שאינו מתאים ללמד בהוגוורטס. האגריד סירב להתראות עם אנשים לאחר פרסום הכתבה בעיתון, שכללה הטחת האשמות רבות כגון גידול זן לא חוקי של סרטנים קסומים בשם סקרוטים פוצי-תחת, שהייתה נכונה בסופו של דבר, אך גם האשמה שקרית של הטלת אימה על התלמידים. הוא ניסה להתפטר מתפקידיו בהוגוורטס, נתקל בסירוב עיקש של דמבלדור.במהלך הספר הוא פיתח מערכת יחסים רומנטית עם אולימפה מקסים - ענקית למחצה נוספת והמכשפה שניהלה אז את אקדמיית בובאטון מצרפת. האגריד היה גם אחד מן האנשים הבודדים בהוגוורטס שהאמינו כבר מההתחלה כי הארי לא רימה על מנת להתקבל לטורניר הקוסמים המשולש. בשלב כלשהו של הספר הציע אלאסטור מודי(שהיה בעצם אוכל מוות במסווה בשם ברטי קראוץ' הבן) להאגריד להראות להארי את המשימה הראשונה בטורניר, שכללה התמודדות עם דרקונים.דמותו של האגריד לא הופיעה כלל במהלך בחלק הראשון של הספר החמישי. בפרק מספר 20 הוא חזר, וסיפר להארי, לרון ולהרמיוני כי הוא נסע עם מאדאם מקסים ברחבי אירופה במשימה סודית מטעם מסדר עוף החול, ותיכנן למצוא את הענקים ולשכנעם להילחם בוולדמורט לצידו של דמבלדור: אולם, בשלב מסוים הצליחו שני אוכלי מוות למצוא את הענקים גם כן, ושיכנעו להצטרף על וולדמורט פעם נוספת. האגריד הותקף על ידי הענקים במהלך המשימה שלו, אך ניצל בזכות כישורי הקרב של מקסים. בדרכם חזרה מההרים שבהם היו הענקים הם נפרדו, בשל ייאושה של מקסים מנסיונותיו של האגריד להביא עמם את אחיו החורג, הענק גרעפ. גרעפ רצה להישאר עם הענקים האחרים, ופעמים רבות לאורך הספר הוא פגע בהאגריד כיוון שלא היה מודע לכוחו הרב. האגריד הציג את אחיו החורג להארי ולהרמיוני, וביקש מהם לדאוג לו במקרה שהוא ייאלץ לעזוב את הוגוורטס. דולורס אמברידג', שפעלה כמורה בבית הספר מטעם משרד הקסמים, פיקחה על כל השיעורים של האגריד, וחיפשה כל סיבה אפשרית על מנת לפטרו כיוון שהיה מקורב לדמבלדור. לקראת סוף הספר היא הביאה לבית הספר שישה הילאים (מעין שוטרים) ממשרד הקסמים על מנת לעצור את האגריד. האגריד הצליח להימלט מידי אנשי משרד הקסמים, אך במהלך בריחתו נפגעה המורה מינרווה מקגנוגל שניסתה לסייע לו. בסופו של דבר חזר האגריד לתפקידו בעקבות טיהור שמם של דמבלדור ושל הארי.בספר השישי האגריד היה עצוב כשגילה כי אף אחד מהתלמידים בשנתו של הארי לא מעוניין להמשיך ללמוד אצלו, כולל הארי, רון והרמיוני. הוא מפסיק לבוא לארוחות בית הספר, ובאופן כללי מתחיל להתדרדר כיוון שחשב כי אף אחד לא אוהב אותו. תוך זמן קצר הגיעו אליו הארי, רון והרמיוני, והצליחו לשכנעו כי הם בחרו שלא להמשיך כיוון שעומס הלימודים גדול מדי והמקצוע שאותו הוא מלמד איננו הכרחי לקריירות שהם מעוניינים בהן. כמו כן, כשהארי מגיע הוא יוצר פרובוקציה על מנת לגרום להארי להתייחס אליהם, ובאחת הפעמים הבודדות בסדרה מגיב האגריד בזעם רב. כעבור זמן מה הלך לעולמו עכביש האקרומנטולה הענק הרעגוג, והאגריד החליט לסכן את חייו על מנת להשיג את גופתו ולהעניק לו הלוויה "ראויה", ואליו הצטרפו הארי והמורה לשיקויים הוראס סלגהורן. לאחר ההלוויה משתכרים האגריד ופרופסור סלגהורן, והארי הצליח לנצל את היתרון הזמני שלו ולהשיג מסלגהורן זיכרון מסוים לבקשתו של דמבלדור. בסוף הספר נערכה מתקפה של אוכלי המוות על הוגוורטס, ובזמן שהם ברחו מגבולות הטירה הצית אחד מאוכלי המוות את הבקתה של האגריד. לאחר מותו של דמבלדור מידיו של סוורוס סנייפ האגריד היה שרוי ביגון עמוק, ואף נשא את גופתו של דמבלדור אל קברה במהלך ההלוויה.האגריד היה חלק מאנשי מסדר עוף החול שהגיעו לבית משפחת דרסלי בתחילת הספר השביעי על מנת לאבטח את מעברו של הארי אל בית משפחת וויזלי ("המחילה"). האגריד והארי טסו על האופנוע המכושף אותו ירש הארי מסיריוס, אך התוכנית השתבשה בעקבות מארב של אוכלי המוות. הם מגיעים בקושי רב אל "המחילה" לאחר שהותקפו על ידי וולדמורט עצמו, ונמלטו רק כיוון שהשרביט של הארי ביצע קסם בכוחות עצמו. ככל הנראה הוא חזר לתפקידו בהוגוורטס לאחר החתונה של ביל וויזלי ופלר דלאקור, ואזכורו הבא בספר היה רק כשהארי שמע ברדיו הקוסמים כי נעשה נסיון נוסף לעצור אותו על אדמות הוגוורטס, לאחר שאירח בבקתה שלו "מסיבת תמיכה בהארי פוטר".הוא הופיע בעצמו לקראת שיא העלילה, לאחר ששהה במחבוא בהרים המקיפים את הוגוורטס ביחד עם אחיו הענק גרעפ וכלבו פנג. במהלך הקרב על הוגוורטס בסוף הספר ניסה האגריד להגן על צאצאיו הרצחניים של הרעגוג, שגורשו ממקום מושבם ביער של הוגוורטס על ידי אוכלי המוות, ותקפו ללא הבחנה את מגיני הוגוורטס ואת אוכלי המוות. אולם, העכבישים הענקיים לא העריכו את הטיפול שלו באביהם, ונחיל שלהם חטף אותו לתוך היער. האגריד הופיע מאוחר יותר כשבוי במחנה של אוכלי המוות כשהארי הגיע על מנת להתמודד עם וולדמורט בעצמו. הוא אולץ לשאת את גופתו של הארי בחזרה אל בית הספר, אך לא הצליח להבחין כי הארי שרד פעם נוספת, ובדרך לבית הספר האשים את הקנטאורים שצפו בהם בכך שלא סייעו מספיק.זמן קצר לאחר מכן פרץ החלק השני של הקרב, אליו הצטרפו הקנטאורים. האגריד נטל חלק בשלב זה, והצליח להטיח בקיר של אולם הכניסה להוגוורטס את אוכל המוות וולדן מקנייר, שהיה השנוא עליו ביותר בשל יחסו הסדיסטי לבעלי חיים. הוא היה גם אחד מהראשונים שבירכו את הארי לאחר תבוסתו הסופית של וולדמורט. רולינג אמרה כי היא מעולם לא תיכננה שהאגריד ימות כיוון ש"תמיד הייתה בראשי תמונה של הענק הגיגנטי האגריד הולך דרך היער בבכי עם גופתו של הארי בידיו".