הארי פוטר, סוורוס סנייפ

סנייפ הופיע לראשונה בסדרה זמן קצר לאחר שהארי הגיע להוגוורטס. באותה סצנה נאמר כי הוא לימד שיקויים בבית הספר, אך כי רצונו האמיתי היה ללמד את מקצוע ההתגוננות מפני כוחות האופל. הוא אישר זאת בעצמו במהלך הספר החמישי. סנייפ תואר בתור מורה קשוח ואכזר, הנוהג להעיר הערות נבזיות ומזלזלות בעבודתו של הארי. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האנגוניסטים העיקריים בספר, כיוון שהארי חשד בו שהוא זמם לגנוב את אבן החכמים, בנסיון להרוג אותו, וזאת בנוסף לכך שסנייפ הפלה לטובה את תלמידי בית סלית'רין שבראשו עמד. רק בשיא הספר התברר כי פרופסור קוויריניוס קווירל, שהיה משרתו של לורד וולדמורט, היה האויב האמיתי, ואילו סנייפ שחד בו ניסה לאורך כל הספר להציל את חייו של הארי. בפרק האחרון סיפר דמבלדור שג'יימס פוטר, אביו של הארי, הציל את חייו של סנייפ כשהם למדו בהוגוורטס, למרות שהשניים שנאו זה את זה, ובשל כך חש סנייפ חובה מוסרית להגן על הארי. גם לאחר חשיפתו של קווירל המשיך הארי לחוש רגשות שליליים כלפי סנייפ, ומערכת היחסים ביניהם נותרה מתוחה גם בספרים הבאים. התנהגותו וגישתו של סנייפ כלפי הארי לא השתנו בהמשך הסדרה.בתחילת הספר השני הוא תפס את הארי וחברו רון וויזלי שהגיעו להוגוורטס במכונית מעופפת, והציע לדמבלדור ולמינרווה מקגונגל לסלקם מבית הספר, באחד מבין נסיונותיו הרבים להביא לסילוקו של הארי. באופן כללי היה לו תפקיד קטן יותר בספר זה, ובמהלכו הוא סייע לגילדרוי לוקהרט בניהול המפגש היחיד של מועדון הדו-קרב שנפתח בגלל תקיפות מסתוריות שפגעו בתלמידים. כמו כן, במהלך המפגש של מועדון זה הדגים סנייפ את כישוף הפריקה מנשק "אקספליארמוס" לעיני התלמידים, ובספרים הבאים הפך כישוף זה לאחד מסימני ההיכר של הארי.במהלך הספר השלישי הפגין סנייפ את כשרונו הרב בתחום השיקויים בכך שרקח את שיקוי האל-זאב עבור רמוס לופין, המורה החדש להתגוננות מפני כוחות האופל. לאורך כל הספר הוא חשד בלופין כמי שסייע לפושע הנמלט סיריוס בלק(שבספר השישי התברר כי היה חף מפשע) לחדור לטירת הוגוורטס. חשד זה נבע מהחברות ששררה בין לופין לבין סיריוס בלק וג'יימס פוטר בעת שלמדו בהוגוורטס. בשיא העלילה של הספר ניסה סנייפ ללכוד ולעצור את בלק, אך הוא נמלט בסיועו של הארי. סנייפ סיפר זאת לדמבלדור, וכאשר הארי ולופין לא הוענשו הוא הגיב באמצעות חשיפתו של לופין כאדם זאב בפני כל בית הספר, ובכך אילץ אותו להתפטר.בספר זה נחשפו פרטים נוספים על הקשר בין סנייפ לבין ג'יימס פוטר. בעת שלמדו בבית הספר ניסה סיריוס לגרום לסנייפ להיכנס לצריף המצווח שבו לופין שהה בזמן שהיה בצורתו הזאבית. ג'יימס הבין את הסכנה העצומה הכרוכה במעשה זה, עצר את סנייפ ובכך הציל את חייו; הייתה זו התקרית אותה הזכיר דמבלדור בסוף הספר הראשון. אולם, סנייפ האמין כי מניעיו של ג'יימס היו אנוכיים, וכל רצונו היה להימנע מסילוק מבית הספר.תפקידו של סנייפ בספר הרביעי לא גדול יותר בהשוואה לשני הספרים הקודמים. הוא כעס מאוד כשהארי נבחר באופן לא צפוי להשתתף בטורניר הקוסמים המשולש, ובשל כך הפך ליותר נקמני מכרגיל. בשלב מאוחר יותר של השנה הארי רואה בטעות זיכרונות בהגיגית של דמבלדור שבהם מתוארים משפטיהם של מספר אוכלי מוות. באחד המשפטים הואשם סנייפ על ידי איגור קרקרוף בהיותו אוכל מוות, אך דמבלדור קם להגנתו של סנייפ וטען כי למרות שאכן היה אוכל מוות הוא החליף צדדים לפני מפלתו של וולדמורט והחל לתפקד כמרגל. מאוחר יותר הבטיח דמבלדור להארי שהחרטה של סנייפ הייתה אמיתית, אם כי הוא סירב לספר להארי מדוע הוא מאמין בכך, ואמר כי מדובר במשהו שבינו לבין סנייפ.בסוף הספר ניסה דמבלדור לשכנע את שר הקסמים קורנליוס פאדג' שוולדמורט חזר לגופו הגשמי. כהוכחה הסכים סנייפ בחוסר רצון בולט להראות את האות האפל שנצרב בזרועו על ידי וולדמורט, ומיד לאחר עזיבתו של פאדג' נשלח על ידי דמבלדור למשימה סודית. המשימה הזאת, כפי שנרמז בספר החמישי ומתברר באופן ודאי בספר השישי, הייתה להצטרף מחדש לאוכלי ולרגל אחרי וולדמורט כסוכן כפול.תפקידו של סנייפ בספר החמישי היה יותר משמעותי. הוא המשיך לעבוד כסוכן כפול עבור דמבלדור, ועוד לפני תחילת הלימודים הוא הופיע במפקדה של מסדר עוף החול וסיפק דו"חות על פעילות אוכלי המוות. לסנייפ הייתה מערכת יחסים מתוחה מאוד עם סיריוס, הבעלים של הבית בכיכר גרימולד מספר 12 שבו שכנה המפקד, שנאלץ להסתתר כיוון שעדיין נחשב לרוצח המונים. פעמים אחדות הם העירו הערות מרושעות זה כלפי זה, ובאחד הפרקים כמעט ופרץ ביניהם דו-קרב. סנייפ הקניט את סיריוס על כך שהוא לא ממלא תפקיד פעיל במשימות המסדר בגלל מעמד המבוקש שלו. מאוחר יותר חש הארי שההקנטות האלה תרמו לנכונותו של סיריוס להסתכן בצורה מוגזמת. נאמנותו של סנייפ למסדר לא השפיעה כלל על התנהגותו בהוגוורטס.בערך באמצע הספר הורה דמבלדור לסנייפ ללמד את הארי הלטת הכרה, שהיא האמנות של הגנה על התודעה והמוח מפני פלישה או התערבות חיצוניות. השיעורים היו קשים מאוד בשל העוינות ההדדית, והסתיימו מוקדם מהצפוי לאחר שהארי השתמש בהגיגית של דמבלדור ללא רשותו של סנייפ וראה בה זיכרון ילדות שבו סנייפ הושפל על ידי ג'יימס וסיריוס, ואת הקללה הגזענית שהטיח מרוב תסכול בלילי אוואנס, אמו של הארי. רק בספר האחרון התברר כי העלבון הזה גדע את הידידות ההדוקה ששררה בין סנייפ לבין לילי.בחלק האחרון של הספר נלכד הארי על ידי דולורס אמברידג', המורה להתגוננות מפני כוחות האופל, ונחקר על ידה בנוגע למקום הימצאו של דמבלדור. היא זימנה את סנייפ על מנת שייתן לה סם אמת שייאלץ את הארי לספק לה את מבוקשה. סנייפ טען כי אספקת הווריטסרום, שיקוי האמת החזק ביותר שתואר בסדרה, אזלה לו כיוון שהיא לקחה ממנו קודם לכן את כל המלאי שהיה ברשותו על מנת לאלץ את הארי לספר לה על מקום הימצאו של סיריוס בלק, באירוע שהתרחש לאחר בריחתו של דמבלדור. סנייפ אמר לה גם כי לא יוכל להושיט לה עזרה מעשית כלשהי. מאוחר יותר התברר כי הוא סיפק לה וריטסרום מזויף. הוא הבין את האזהרה שהארי צעק לעברו בנוגע ללכידתו של סיריוס בלק, העביר אותה לחברי המסדר האחרים, ובכך אפשר להם להגיב על מה שקרה. אולם, הארי עדיין התייחס אל סנייפ כאחראי באופן חלקי לכך שסיריוס מת בקרב, והאמין שיחסו של סנייפ דחף את סיריוס להצטרף לקרב.בפרק הראשון של הספר השישי הגיעו בלטריקס לסטריינג' ואחותה נרקיסה מאלפוי לביתו של סנייפ. דראקו, בנה של נרקיסה, קיבל משימה קשה מוולדמורטה והיא השביעה אותו שיגן על בנה, יסייע לו להשלים את משימתו, ויבצע אותה בעצמו אם הוא ייכשל. כשנשאל על ידי בלטריקס בנוגע לנאמנויותיו הוא טען שעבד עבור וולדמורט (ולא עבור דמבלדור) מאז שחזר לגופו הגשמי, והסביר את פעולותיו בספרים הקודמים לאור זאת. כמו כן, הוא טען כי הגנתו של דמבלדור סייעה לו להימנע ממאסר בכלא הקוסמים אזקבאן ובכך לפעול בשמו של וולדמורט.בסעודת הפתיחה של שנת הלימודים הודיע דמבלדור כי החליט למנות את סנייפ לתפקיד המורה להתגוננות מפני כוחות האופל. הוראס סלהגורן, שלימד בעבר בהוגוורטס, החליף את סנייפ כמורה לשיקויים. סלגהורן השאיל להארי עותק ישן של ספר שיקויים, שהיה שייך לתלמיד שכינויו "הנסיך חצוי-הדם", והארי מצא בו הערות רבות שסייעו לו להפוך לתלמיד המצטיין בכיתה. בפרק מספר 15 ("הנדר הכובל") אמר סנייפ "מעניין, מעולם לא היה לי רושם שמשהו מכל מה שניסיתי להנחיל להארי חודר אליו", ובכך הביע את חשדו בנוגע להצלחה החדשה של הארי בתחום.בפרק מספר 24 פרץ דו-קרב בין דראקו מאלפוי להארי, ובמהלכו הטיל הארי את הכישוף "סקטומספרה" אותו מצא בספר של הנסיך תחת הכותרת "נגד אויבים", והזדעזע לגלות את הפצעים הקשים שהכישוף גרם למאלפוי. סנייפ מיהר לתוך חדר השירותים בעקבות זעקותיה של רוח הרפאים מירטל המייללת שגם כן הייתה שם, ריפא את פצעיו דל מאלפוי, ולאחר מכן חקר את הארי בנוגע למקורו של הכישוף תוך כדי שימוש בביאור הכרה (הכישוף הנגדי להלטת הכרה) על מנת לחלץ ממנו בכוח כיצד השיג את המידע. סנייפ דרש מהארי להראות לו את ספר השיקויים, אך הוא הצליח להחביא את ספרו של הנסיך ובמקום זאת הציג לסנייפ את ספרו של רון וויזלי. סנייפ ידע כי הארי שיקר לו, והחליט להטיל עליו עונש שמנע ממנו להשתתף במשחק הקווידיץ' האחרון והמכריע של השנה.בסוף הספר חזרו הארי ודמבלדור מהחיפוש אחר אחד ההורקראקסים של וולדמורט, ונחתו על מגדל האסטרונומיה של בית הספר. דמבלדור היה חלש מאוד כיוון ששתה את השיקוי המגן שוולדמורט הניח מסביב לחפץ, וביקש מהארי להזעיק את סנייפ. לפני שהארי הצליח לצאת לדרכו הגיע לראש המגדל דראקו מאלפוי, על מנת למלא את משימתו ולהתנקש בחייו של דמבלדור, אך לא הצליח להביא את עצמו לכדי ביצוע רצח. הם הופרעו על ידי הגעתם של אוכלי המוות וסנייפ, שהרג את דמבלדור בעצמו. הארי הזועם רדף אחרי סנייפ, מאלפוי ואוכלי המוות שברחו מהוגוורטס. סנייפ הצליח בקלות רבה לחסום את נסיונותיו של הארי לתקוף אותו עם קסמים, לעג לו על הטעויות שביצע, אך סירב לתקוף אותו בחזרה. במהלך העימות חשף סנייפ כי הוא "הנסיך חצוי-הדם" (כיוון שהיה בנו של המוגל טוביאס סנייפ והמכשפה טהורת הדם איילין פרינס). הארי לא הצליח לעצור את סנייפ לפני שזה יצא מגבולות הוגוורטס והתעתק (קסם בסדרה הדומה בפעולתו לטלפורטציה) למקום לא ידוע. הסיפור המלא על מערכת היחסים בין דמבלדור לבין סנייפ והסיבה האמיתית למותו של דמבלדור נחשפה רק בספר השביעי. רולינג אמרה בראיון שנערך לאחר יציאת הספר השישי כי בנקודה זו בסדרה מערכת היחסים בין הארי לבין סנייפ הפכה ל"אישית, אם לא יותר, מאשר מערכת היחסים בין הארי לבין וולדמורט".לאחר כיבוש משרד הקסמים על ידי אוכלי המוות בתחילת הספר התמנה סנייפ למנהל הוגוורטס במקום דמבלדור, ולצידו מונו אוכלי המוות אלקטו ואמיקוס קארו. לקראת סוף הספר התברר כי סנייפ השתמש בתפקידו כמנהל על מנת להגן על התלמידים ולהצר את צעדיהם של הקארואים. דוגמה לכך היא העונש הקל שהטיל על ג'יני וויזלי, נוויל לונגבוטום (בו נהג להתעמר לאורך כל הסדרה) ולונה לאבגוד, לאחר שתפס אותם בשעת נסיון לגנוב ממשרד המנהל את החרב של גודריק גריפינדור, ושלח אותם למשימה ביער האפל ביחד עם רובאוס האגריד. במהלך הספר חיפשו הארי ורון את חרבו הקסומה של גודריק גריפינדור, היכולה להשמיד את ההורקראקסים, והובלו אליה על ידי פטרונוס בצורת איילה. בפרק מאוחר יותר גילה הארי כי סנייפ היה זה שביצע את קסם הפטרונוס, וכי גם לאמו היה פטרונוס בצורת איילה. באותו קטע הוא גילה גם כי סנייפ עשה זאת לפי הוראותיו של דמבלדור.לקראת סוף סנת הלימודים אולץ סנייפ להימלט מהוגוורטס על ידי המורים מינרווה מקגנוגל, פיליוס פליטיק ופומונה ספראוט. לאחר מכן הוא זומן לצריף המצווח על ידי וולדמורט, שהאמין בטעות כי סנייפ היה האדון של שרביט הבכור (אחד מאוצרות המוות), בגד בסנייפ והורה לנחשית נגיני לנשוך את סנייפ בצווארו. נגיני פצעה את סנייפ באורח קטלני, ומעשהו האחרון היה לשחרר באמצעי קסם ענן של זיכרונות שהיה צורך לתת להארי (שצפה ברצח ממקום מסתור) לצפות בהם. הארי למד מהזיכרונות הללו על ילדותו של סנייפ, וכן על הנאמנות האמיתית שלו. הוא ראה כיצד סנייפ התיידד בילדותו עם לילי, שהייתה שכנתו. עם הגעתם להוגוורטס שובצו סנייפ ולילי לסלית'רין ולגריפינדור בהתאמה. הם נותרו חברים במשך מספר שנים עד שהתרחקו זה מזה בעקבות נטייתו של סנייפ לעיסוק באמנויות האופל; החברות הסתיימה סופית לאחר שסנייפ כינה את לילי "בוצדמית", בסצנה שתוארה בספר החמישי. למרות הפרידה ושנאתו לבעלה לעתיד ג'יימס (שהתאכזר אליו בבית הספר) הוא עדיין היה מאוהב בלילי.כשסנייפ גילה לוולדמורט את תוכן הנבואה שניתנה על ידי סיביל טרלוני (ללא ידיעה, בהתחלה, כי היא מתייחסת לילי ולמשפחתה), החליט האחרון לתקוף את משפחת פוטר על מנת למנוע את הגשמת הנבואה. הוא פנה לדמבלדור והתחנן בפניו שיגן על הפוטרים, כיוון שלא האמין כי וולדמורט יחוס על חייה של לילי למרות שביקש ממנו לעשות זאת. דמבלדור הסכים והבטיח כי הפוטרים יהיו מוגנים באמצעות כישוף בשם פידליוס. בתמורה לכך הפך סנייפ לסוכן כפול עבור מסדר עוף החול ונגד וולדמורט, והשתמש בכישוריו בתחום הלטת ההכרה על מנת להסתיר מוולדמורט את דבר בגידתו. סנייפ חש אחראי למותה של לילי כשקסם הפידליוס נשבר. למרות דמיונו הרב של הארי לג'יימס החליט סנייפ להגן עליו פעמים רבות, וזאת בשל היותו בנה של לילי. הוא דרש מדמבלדור לשמור בסוד על אהבתו לילי ועל הסיבה לכך שהחל לבגוד בוולדמורט. דמבלדור הסכים לכך ושמר זאת בסוד לאורך כל הסדרה, אך אמר "את מילתי, סוורוס, שלעולם לא אחשוף את הטוב שבך? אם אתה מתעקש....".באמצעות זיכרונותיו של סנייפ גילה הארי כי דמבלדור נפגע מקללה חזקה שהוטלה על הטבעת של משפחת גונט, אחד מההורקראקסים של וולדמורט, זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים השישית של הארי. ידיעותיו הרבות של סנייפ באמנויות האופל איפשרו לו להאט את התפשטות הקללה, אך הוא הודיע לדמבלדור כי הקללה תהרוג אותו בתוך שנה. דמבלדור היה מודע למזימת ההתנקשות של וולדמורט, וביקש מסנייפ שיהרוג אותו על מנת למנוע את הנזק הנפשי שהיה נגרם למאלפוי, ועל מנת למנוע ממנו למות באיטיות, בכאב ובהשפלה. סנייפ היסס מאוד להיענות לבקשתו של דמבלדור, ואף תהה האם פעולה זאת לא תפגע בנשמתו שלו, ונענה על ידי דמבלדור כי פעולה זו של המתת חסד לפי בקשה מפורשת לא תגרום לאותו נזק כמו ביצוע רצח. סנייפ הסכים לבסוף לעשות את רצונו של דמבלדור. באמצעות זיכרונות נוספים שהכילו קטעי שיחות בין סנייפ לבין דמבלדור הצליח הארי להסיק כיצד ניתן להביס את וולדמורט.רולינג אמרה בראיון מקוון כי נכון לסוף הספר השביעי לא היה דיוקן של סנייפ במשרד המנהל כפי שהיה מקובל עם כל המנהלים הקודמים, כיוון שסנייפ נטש את משרתו לפני שמת או פרש ממנה באופן מסודר. אולם, היא אמרה כי היה הייתה רוצה לראות את הארי מספר על נאמנותו האמיתית של סנייפ ועל גבורתו לכל עולם הקוסמים, ומפעיל לובינג עבור הוספת הדיוקן למשרד. בראיון אחר היא דנה בסיפור הרקע של סנייפ, ואמרה כי היא תיכננה אותו עם כתיבת הספר הראשון, כיוון שכל הסדרה מתמקדת בין השאר בקו עלילה זה, וכן שהיא מחשיבה את סנייפ לאחת הדמויות החשובות ביותר בספר השביעי.