|
מאפיינים - אישיות
פעמים רבות בחר דראקו להתמודד עם יריביו באמצעים פסיכולוגיים ולא באמצעות כוח פיזי. מוצאו האליטיסטי משמש אותו כנשק על מנת לזלזל באלה המגיעים ממעמד חברתי נמוך יותר, כגון רון ויזלי. פעמים רבות הוא הביע זלזול במוצאה המוגלגי של הרמיוני גריינג'ר באמצעות הקללה "בוצדמית". רולינג אמרה בראיון ב-1999 "הוא קנאי, והוא בריון, ואני אומרת, במובן הברור ביותר, שהוא יודע בדיוק מה יפגע באנשים".בראיון בשנת 2005 היא אמרה שדראקו, בניגוד להארי, לא חש חרטה על מעשיו: "אני חשבתי על דראקו כאחד עם יכולת גבוהה להפריד בין חייו ובין רגשותיו, ותמיד עשיתי כך. אז הוא הדחיק את הרחמים שלו, כך שהוא יכול להיות בריון יעיל. הוא הדחיק את החמלה - אחרת איך היה הופך לאוכל מוות?"באופן אירוני מספקת דמותו של דראקו נקודת מפנה בעלילה כאשר הוא מפגין רגע נדיר של חרטה. הארי ריחם על דראקו כשהבין את גודל הציפיות, כולל רצח, עמן נאלץ דראקו להתמודד כאחד מתומכיו של וולדמורט. דמותו של דראקו כללה את אמונותיהם של הוריו: רולינג אמרה כי "ברגע שדראקו קיבל את מה שרצה, להפוך לאוכל מוות, וגם קיבל משימה מלורד וולדמורט, כפי שעשה בהארי פוטר והנסיך חצוי-הדם, המציאות היכתה בו בעוצמה" כיוון שחלומו היה "כה שונה". רולינג אמרה גם כי בדראקו היה חשש מוסרי אמיתי, אך שהוא לא אדם מרושע לחלוטין.
יכולות קסם
לאורך הסדרה מתואר דראקו כקוסם צעיר תככן ותחרותי. בשנתו השנייה הוא מצליח לפגוע בהארי בקללה בשם "טרנטלגרה", בה משתמש אוכל המוות אנטונין דולוחוב במהלך הספר החמישי, ומבצע גם לחש בשם "סרפנסורטיה" הגורם לבקיעתו מקצה השרביט של נחש, כפי שוולדמורט עשה בקרב מול דמבלדור בסוף הספר החמישי, וסנייפ מול מינרווה מקגנוגל בספר השביעי. יכולותיו השתפרו גם בספר השישי, שבה הוא אחד התלמידים היחידים בשכבת הגיל שלו שהגיע להישגים המאפשרים קבלה לשיעור השיקויים המתקדם. דראקו הצליח ללמוד כיצד לבצע את אמנות הלטת ההכרה (היכולת להגן על המוח מפני קריאת מחשבות), אותה הוא למד מדודתו בלטריקס. רולינג סיפרה על שיחה עם העורך שלה בנוגע לכך שדראקו הצליח ללמוד הלטת הכרה והארי לא. היא אמרה כי הסיבה לכך היא שדראקו היה "בעל יכולת גבוהה מאוד להפריד בין חייו לבין רגשותיו".כשנשאלה מה היא צורת הפטרונוס (קסם הגנה חזק) של דראקו היא אמרה כי נכון לסוף הספר השישי הוא לא היה מסוגל לבצע את הקסם, כיוון שבהוגוורטס לא היה נהוג ללמד זאת.
משפחה
משפחת מאלפוי היא אחת ממשפחות הקוסמים טהורות הדם האחרונות שנותרו בסוף הסדרה, ובין העשירות שבהן. מייסד השושלת היה אדם עיתונאי אנטי-מוגלגי בשם ברוטוס מאלפוי. בית המשפחה, הנקרא אחוזת מאלפוי, נמצא במחוז האנגלי וילטשייר לפי המתואר בספר השביעי. עד לסוף הספר השני התגורר באחוזה גמדון הבית דובי. למרות החזות המכובדת שעליה שמרה המשפחה לאורך הסדרה, אחדים מהקוסמים היו טענו שהיא שירתה את וולדמורט מתוך בחירה. דראקו השתמש במעמדו החברתי הגבוה ובשמו של אביו על מנת להשיג לעצמו יותר כוח, בדומה לאביו לוציוס.לוציוס מאלפוי היה אוכל מוות בשתי מלחמות הקוסמים. הוא נישא לנרקיסה בלק, ודראקו הוא בנם היחיד והראשון מהמשפחה שהוצג בסדרה. בתקופת לימודיו בהוגוורטס הוא השתייך כמו כל בני משפחתו לבית סלית'רין, ובשנתו החמישית החל לכהן כמדריך. לוציוס הנהיג את אוכלי המוות בתקופת מלחמת הקוסמים הראשונה, המתרחשת לפני אירועי הספר הראשוןמשפחת מאלפוי זכתה להערכה רבה בעולם הקוסמים המתואר בסדרה, בשל השפעתו הרבה של לוציוס על הוגוורטס ועל משרד הקסמים, אותה השיג באמצעות תרומות כספיות למשרד ולבית החולים לקוסמים, כמו גם בשל כהונתו בחבר הנאמנים של בית הספר. אולם, בסוף הספר השני הוא הודח מתפקידו ובעקבות הקרב במשרד הקסמים בסוף הספר החמישי הוא אף נאסר באזקבאן. בשל הכשלון הזה הוא איבד את מעמדו הגבוה בקרב אוכלי המוות, ובתחילת הספר השביעי אולץ על ידי וולדמורט לתת לו את שרביטו.
 נרקיסה מאלפוי היא בת דודתו של סיריוס בלק, סנדקו של הארי, כך שדראקו הוא אחיין של אוכלת המוות בלטריקס לסטריינג' ושל אנדרומדה טונקס, אחיותיה של נרקיסה. בדומה לשאר משפחת בלק גם היא למדה בבית סלית'רין. היא מתוארת כאשה יפה, גבוהה, רזה, ואף הנראה כאילו משהו בעל ריח רע מונח מתחתיו. בניגוד לבעלה ולבנה היא איננה אוכלת מוות, אך היא כן חולקת את אמונותיהם בכל הנוגע לטוהר הדם ולשנאה של מוגלגים.
היא רגישה מאוד לשלומו של דראקו, ובתחילת הספר השישי הפרה הוראה מפורשת של וולדמורט ודיברה עם סוורוס סנייפ על המשימה שהוטלה עליו. בסוף הספר השביעי הטיל עליה וולדמורט לבדוק סימני חיים אצל הארי, ופעם נוספת היא שיקרה על מנת שתוכל לברר את מצבו של דראקו.
|
