בניית אתרים בחינם
 
מרכז קטעים ופעולות
 לבני עקיבא :) :)
 
 
 
   דף הבית    שמחה    א"י    הקשבה    כבוד    קבלת השונה
   אחדות    משמעות ה"אני"    תפילה    כל מיני    סיפורים וקטעים
 
    דף הבית
    שמחה
    א"י
    הקשבה
    כבוד
    קבלת השונה
    אחדות
    משמעות ה"אני"
    תפילה
    כל מיני
    סיפורים וקטעים
קטעים לאחדות ישראל:
כמו בפסיפס גדול, צבעוני ומרהיב, כמו בפאזל ענק,
ראיתי את התמונה של כלל ישראל זו בצד זו סדורות התמונות:
חיוך בצד חיוך, שם ליד שם, קיטבג ליד קיטבג,
70 פנים לתורה ו- 73 פנים לכלל ישראל: "דור דורשיו מבקשי פניך".
תלכיד מדהים, תמהיל מדוייק, מארג מושלם.
2 מסוקים וכל עם ישראל בתוכם:
צעירים ומבוגרים, אנשי עיר וקיבוץ, מושב והתנחלות,
עולים מאתיופיה ועולים מרוסיה לצד צברים ותיקים,
עגיל ליד כיפה, ימין ליד שמאל, תום מנוה שלום ליד שילה מקרני שומרון,
רוזנברד ופלדמן לצד אבוקסיס וסבן, ויטאלי ודים וולדיסלב ליד אביב, אסף ושגיא,
מגדל העמק, כפר יונה ליד רמת השרון ות"א,
סגן אלוף בצד טוראי, צנחנים בצד שיריון,
חסן, כאמל ופאדי ליד מנחם, ירון ואבישי.
תמונה גדולה ויפה, כואבת ונוקבת עד תהום, עד שורש.
חשבתי לעצמי שאם רוצים לעצב כרזה ליום העצמאות ה- 50 שיקחו את התמונות האלו, של כולם, מחייכים ורציניים, צעירים ויפים וליד כל תמונה ישימו את הקיטבג של כל אחד.
ואם אפשר לבקש שהקיטבג יהיה שקוף שנוכל לראות את כל הממתקים, העוגות והסוודרים שאמא דחפה, דחסה בכח למרות שהילד - החייל אמר: די אמא, אני לא צריך כ"כ הרבה אוכל וגם לא קר לי כ"כ.
כך תראה הכרזה! תמונה וקיטבג!
ואני חושב עכשיו עוד משהו אולי אני אקח את התמונה הגדולה והיפה עד לכאב הזו ואשים אותה בתוך מסגרת מאחורי זכוכית ואתלה אותה בכל מקום ומעליה אכתוב בגדול:
"במותם ציוו לנו את האחדות ואת אהבת ישראל".
היינו צריכים 73 קברים כדי ששוב נרגיש את אותה אחדות נפלאה?
חניתי אתמול במגרש חניה בת"א לידי נעמד רכב עם סטיקר: "פרס ומרץ" ומצידי השני עמד רכב עם סטיקר: "חברון מאז ולתמיד" ויצאנו שלושתינו מהרכב ובכינו ביחד, פתאום הרגשנו איך בפנים עמוק, בשורש אנחנו מחוברים, הרגשנו כיצד בפנים מתחת לסטיקר ולשלט, מתחת לכיפה ולעגיל, מתחת לסיסמא ולכותרת אנחנו מחוברים, קשורים ומאוחדים.
לדמעות אין מפלגה, לכאב אין מצע, תמיד ידענו את זה, רק שהסטיקרים והשלטים הסתירו לנו, ויש לי אם - אפשר עוד בקשה אחת קטנה מכולם: מהפוליטיקאים ומהרבנים, מהדרשנים ומהפרשנים, מהמוממחים לכל דבר ומעיתונאים לעת מצא:
תנו לנו לבכות בשקט, אל תסבירו לנו כלום, אל תחפשו לנו לא פסיקים ולא גימטריות, לא הוכחות ולא סיבות, לא סימנים ולא ראיות, אל תחטטו ואל תנסו להיות דוברים או נציגים של אף - אחד, לא של הקב"ה ולא של המפלגה, לא של השכול ולא של הכאב, עזבו אותנו לבכות בשקט אנחנו מסתדרים לבד, תנו לנו קצת שקט אל תקלקלו לנו את האחדות המופלאה הזו שצצה פתאום מתוך הכאב המר כ"כ, תנו לנו לבכות בשקט, אנחנו נקום, נתגבר, נאסוף את עצמנו ונתאושש בקצב שלנו, רק אל תפריעו, כל - אחד יסביר לעצמו מה שהוא רוצה, יחשוב לעצמו מה שהוא מבין ויסיק לעצמו מה שהוא מפרש, רק אל תפריעו לאחדות הכוללת הזו, תמיד ידענו שהיא קיימת, תמיד ידענו שאפשר לסמוך עליה בשעת מבחן, אבל לא ראינו אותה כי הסטיקרים הסתירו לנו אותה.
אולי ניקח את התמונה הזו של כולם ונשים במסגרת ונכתוב למעלה: כל ישראל במותם ציוו לנו את האחדות וכל פעם שנרצה לדבר רע או סרה על כלל ישראל, על הנוער, על העם - נביט בתמונה הגדולה הזו, בפנים היפות והצעירות לנצח,
ב- 73 חלקי הפסיפס המופלא הזה ונגיד לעצמנו ולקב"ה: "אדרבא, תן בליבנו שנראה כל - אחד מעלת חברינו ולא חסרונם"
ואולי באמת בעל בית דפוס ידפיס סטיקר ועליו יהיה כתוב:
" 73 - במותם ציוו לנו את האחדות "
ונדביק אותו על המכוניות ועל הקיטבגים של החיילים, אנחנו נתאושש ונתגבר ונגע כמו שידענו תמיד לבנות מתוך ההרס, ליצור מתוך המשבר ולהוסיף מתוך החסר, לשמוח מתוך הבכי, לאהוב מוך הכאב ולהאמין מתוך הספק.
עוד יקום פאר תחת אפר, רק רשב"ע יחזר אותנו באהבה אליו:
"שיהא הכל נחת רוח אליך ואל יעלה בליבנו שום שנאה וקנאה וטינה רק אהבת ואחדות ישראל תמיד".

-אבי רט-
*********************************************************************************

"מותק, אולי יש לך סיגריה בשבילי?" – השאלה השיגרתית העלתה כתמיד את חמתי וגם הפעם נחפזתי להתרחק בהסיבי את פני בבוז. בקרן הרחוב הפונה אל ביתי, על מדרגות הקיוסק הזרועות בדלי סיגריות וקליפות גרעינים, ליד הטלפון הציבורי שחובל במזיד- שם הם נמצאים: חבורת צעירים, מגודלי שיער, שרועים על המדרגות ומלגלגים על העוברים ושנים.

 

כל המאמצים של דיירי הרחוב לסלקם- עלו בתוהו. גם בעל הקיוסק הזקן נואש מלסלקם וקיבל עליו את הדין. נוכחותם הפכה בעייני לגזירה רעה שאין מנוס ממנה.

 

גם הפעם בהתקרבי לפינה, הרגשתי בגל הזעם הגואה בי. "האמנם כולנו חסרי אונים מול חבורת פרחחים?" – הרהרתי. "נראה אם הם..."

 

את מחשבותיי קטעה צעקה מרה. טלי, בת השלוש, ניצבה באמצע הכביש, מול מכונית דוהרת כשאמה נזעקת באימה. לפני שהספיק מי מאיתנו לזוז, זינק אחד הנערים ה'חצופים' הישר לעבר המכונית, דחף את טלי וכך הציל את חייה.

אבל הוא עצמו- נדרס. האם נחפזה את ילדתה, חיבקה אותה בבכי ומבלי להעיף מבט לעבר הגופה השרועה על הכביש – מיהרה לביתה כשילדתה בזרועותיה.

 

למחרת, כשעברתי לפני 'הפינה' ושמעתי "מותק, אולי יש לך סיגריה בשבילי?" – נעצרתי והושטתי בדממה את קופסת הסיגריות. 
************************************************************************************************************************
 
 

האיש הזה הוא אחי!
האיש ההוא שאני שונא -
העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים"
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
המגיש מימיה לשבוי מפני שגם הוא בן אדם.

והאיש ההוא - שאני שונא -
שצובע את שמו על פסל בוינה
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שמלווה לי 50$ באתונה רק בגלל שגם אני ישראלי.

והאיש ההוא - שאני שונא -
שבשם ערכיים דתיים שאפילו הוא לא מבין
תובע זכות היסטורית על הפרת והחידקל,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות
אין קץ את הקטעים הנכונים.

והאיש ההוא - שאני שונא -
שחושב ששלום עכשיו הם בוגדים והמערך הוא משוגע
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו בעמדת
השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף.

והאיש ההוא - שאני שונא -
שדוחף אותי באוטובוס וזיעתו נדבקת אלי
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שמבזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את הילד
של השכנים שאבד את דרכו.

והאיש ההוא - שאני שונא -
שנכנס למסעדה החביבה עלי והורס לי את הערב
בקולניות המעצבנת שלו
הוא בעצם אותו האיש - שאני אוהב -
שעבד כל היום במפעל יצוא והתרגל לצעוק כדי
שרעש המכונה לא יפריע לו.

והאיש ההוא - שאני שונא -
שקורא לי אחי למרות שהוא לא,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב -
שאם ארצה או לא ארצה הוא אחי.

כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו
ומעבר לכל ההבדלים, והצעקות, והענינים,
המשהו הזה לא נורא כל כך ואם תרצה או לא תרצה
המשהו הזה הוא גם א ת ה!
 
*******************************************************************************

"כל אחד נולד קליפה בצורת גוף, ובו שני כדורים : כדור קטן וכדור גדול,
עשויים מחומר מאוד מיוחד, החומר הכי יקר בעולם.
הכדור הקטן הוא אחד ולא ניתן לשכפלו לעולם.

הכדור הגדול יכול להיות אחד,

אך יכול להיות גם שניים ואפילו עשרה,

שני הכדורים תמיד נמשכים זה אל זה, לא משנה כמה רחוקים היו.

גם בתוכנו הם נמשכים זה אל זה, ולכן קשה להפריד ביניהם."
********************************************************************
 
  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה  
בעז"ה נעשה ונצליח!
יישר - כוח לכל המדריכים על העבודה! =)