בראשית א (א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: אם "בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" היכן היה האלוהים ממוקם קודם לבריאה?

(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: מה פירוש "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ"?

(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: מדוע היה צריך האלוהים להבדיל בין האור ובין החושך, האם יש אור וחושך המעורבים אחד בשני? האם החושך היה קיים מאז ומעולם, מפני שלא נאמר שנברא? האם גם המים לא נבראו והיו קיימים מאז ומעולם, הרי לא נאמר שנבראו? אם יצר האלוהים ארץ ושמים, מדוע היה צריך אלוהים להפריד בין מים לארץ, האם "תֹהוּ וָבֹהוּ", זה שארץ ומים מעורבים בינם?

(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ: האלוהים ברא את האור רק לפני כ-6000 שנה? האם עד אז לא ידע האלוהים שהאור טוב? סיפרו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שהאלוהים "ברא עולמות והחריבן", עד שברא את "העולם הזה" שלנו, האם ה"עולמות" ההם נבראו בחושך? או שלא היה בהם אור? מפני שרק עכשיו "גילה" אלוהים את האור, "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב"? איזה אור זה ביום הראשון? הרי עוד לא נבראו המאורות? בהנחה שזה אור אלוהי מיוחד, איך החשיך היום והגיע הערב?

(ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

אם יודע האלוהים תחילה וסוף, מה עניין "וַיַּרְא... כִּי טוֹב"? הרי לפני הבריאה כבר ידע האלוהים שזה יצא טוב, או שיש ספק לאלוהים ביכולותיו? בכל יום נכתב "וַיַּרְא... כִּי טוֹב", חוץ מיום שני, האם לא ברור לאלוהים מלכתחילה, שכל מה שהוא עושה טוב?

(ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:(ז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: האם אלוהים אמר, וזה לא התבצע? ולכן: אלוהים לקח יוזמה "וַיַּעַשׂ" "וַיַּבְדֵּל"? מה הוא ה"רָקִיעַ"? אם "רָקִיעַ" הוא שמים, הרי ברא אותם האלוהים ביום הראשון? אם כך: מה נברא כ"רָקִיעַ" ביום השני?

(ח) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: מים מעל ה"רָקִיעַ"? איזה מים יש מעל ה"רָקִיעַ"? כבר יצאו עם חללית עד קצה מערכת השמש ולא מצאו מים, כי אם היו מוצאים מים היו מוצאים חיים? מה פירוש "רָקִיעַ" בתוך המים? "מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" היכן? הרי נברא ה"רָקִיעַ" ביום הראשון, אם כך:  מה זה ביום השני? האם לא מצא האלוהים את יום שני כיום טוב?

(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן:(י) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:(יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:(יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: האם הארץ הוציאה לבד? האם רק הארץ מבצעת את דברי האלוהים הלכה למעשה? כי בשאר כתוב "וַיַּעַשׂ" "וַיִּתֵּן" "וַיִּבְרָא"? האם העצים והעשב לא קיבלו ציווי לפרות ולרבות, מדוע הם עושים מצווה שלא צוו עליה?

(יג) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי: הרי הארץ נוצרה ביום הראשון ובעצם כולה הייתה מכוסה במים?

(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:(טו) וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:(טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:(יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: אם קודם "וַיֹּאמֶר" ואחרי זה "וַיְהִי כֵן", אם כך: מדוע "וַיַּעַשׂ"? מדוע "וַיִּתֵּן"? האם יש מילים מיותרות בתורה? כבר בפס' הראשונים נאמר שהבדיל בין האור לחושך האם הם התערבבו שוב?

(יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:(יט) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: הרי נברא האור ביום הראשון? אם כך: איזה אור נברא ביום הרביעי?

(כ) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם:(כא) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:(כב) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ:(כג) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי: האם גם בעלי החיים צוו בפרו ורבו? ומה יהיה שכרם על "מצווה" זו? האם גם הדגים קיבלו את "מצוות" פרו ורבו? ומדוע לעופות נאמר "וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ"? על העופות לא חלה "מצוות" פרו רק "מצוות" רבו?

(כד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן:(כה) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: אם "תּוֹצֵא", וכתוב "וַיְהִי כֵן", אם כך: מדוע "וַיַּעַשׂ"? האם יש מילים מיותרות בתורה?

(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: למי שאומר שאת האדם ברא אלוהים במו ידיו, הרי גם על "הַתַּנִּינִם... וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה... וְאֵת כָּל עוֹף..." נאמר "וַיִּבְרָא" (פסוק כא)

(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: אם "פְּרוּ וּרְבוּ" זוהי "מצווה"? מה עם "וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"? מה עם "וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ"? מה פירוש "וּרְדוּ" האם מלשון לרדות למשול בכוח, או שלרדת לים לשיט?

(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:(ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן:(לא) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַֽיְהִי עֶרֶב וַֽיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּֽׁי: מדוע לא נאמר לבהמות ולרמשים אשר על הארץ פרו ורבו, או רק רבו, האם שכח האלוהים או לא רצה שיתרבו:  מה פרוש "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ   וְכִבְשֻׁהָ   וּרְדוּ"? ביום שלישי נאמר פעמיים כי טוב, וביום שישי פעם כי טוב ופעם טוב מאוד, האם כל הימים היו רק בציון 8 וביום שישי הציון 10? האם התפספס לאלוהים כל השבוע, ורק ביום שישי קיבל ציון מצוין? בפסוק כט נאמר לכולם לאכול רק פירות ועשבים, האם זו אינה מצווה מחייבת?

בראשית ב (א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: האם יש צבא לשמים והארץ? מי הם צבא השמים והארץ? הרי לא הזכיר הכתוב שברא האלוהים את צבא השמים והארץ? לא הוזכר בכתוב שנבראו "מלאכים" וכל ה"עוזרים" של אלוהים, לפי חכמים? האם צבא השמים והארץ היה קיים גם מאז ומעולם? "צבאו" של האלוהים לא נברא הוא קיים כאלוהים מאז ומעולם?

(ב) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: מה פירוש "וַיְכַל... מְלַאכְתּוֹ"? אלוהים סיים "לעבוד"? מה פירוש "מְלַאכְתּוֹ"? הרי אמרו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" משנה מסכת אבות פרק ה - משנה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. אם כך: האם מאמר = מלאכה? האם שבת האלוהים ממאמר? איך שבת האלוהים? הרי ברא בדיבור? אם כך: כיצד שבת האלוהים? האם האלוהים שתק כל השבת? כיצד קידש את יום השבת? מה פירוש "מְלַאכְתּוֹ"? הרי אם ברא האלוהים בדיבור הרי שמלאכה = דיבור/מאמר. האם צריך לשבות ממאמר/דיבור בשבת? דברים כט (ג) וְלֹא נָתַן יְהֹוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: רש"י ולא נתן ה' לכם לב לדעת - להכיר את חסדי הקב"ה ולידבק בו: ערוך השולחן - אורח חיים-סימן א - דיני יסודי הדת והשכמת הבוקר ט ונצטוינו ללכת בדרכיו הטובים והישרים, שנאמר: ''והלכת בדרכיו''. ונאמר: ''אחרי ה' אלהיכם תלכו''. ונאמר: ''ללכת בכל דרכיו'' – מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא רחום אף אתה רחום (סוטה יד א), ולהתדמות בפעולותיו הטובים ובמידותיו הישרים כפי יכולתינו.

(ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: איך האלוהים עשה קידוש?  עם יין, עם לחם, עם מה?

מדוע בפרק ב' מתחיל סיפור בריאה חדש, קודם אדם, ואחרי זה הצומחים?

(ד) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָֹה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם:(ה) וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָֹה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה:(ו) וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה:(ז) וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:

(יט) וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: מה פירוש האלוהים "לֹא מָצָא"? האם אלוהים אינו כל יכול?

(ז) וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: מדוע לא נכתב רק נשמה? מדוע "נִשְׁמַת חַיִּים"? הרי הנשמה אינה קשורה לחיים או מוות, היא חיה לעולם? האם רק אחרי שקיבל "נִשְׁמַת חַיִּים" הפך האדם לנפש חיה?  נשימה = נשמה? 

(ח) וַיִּטַּע יְהוָֹה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר:(ט) וַיַּצְמַח יְהוָֹה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע: בפרק א' האדם נברא ביום השישי והעשב העצים ביום השלישי, וכאן בפרק ב' האדם נברא לפני העצים? אם כך: איזה פרק נכון, איך הייתה הבריאה לפי פרק א' או פרק ב'?

(י) וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים:(יא) שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב:(יב) וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם:(יג) וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ:(יד) וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת: בגן עדן יש נהרות, וזהב ואבנים טובות, מדוע? מה צורך של נשמה ללא גוף גשמי, בכל אלה?

(טו) וַיִּקַּח יְהוָֹה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: מה יש לנשמות ללא גוף גשמי לעשות בגן עם עצים ונחלים, זהב ואבנים טובות? כאשר לפי "חכמים" לומדים שם רק תורה, ויושבים עם האלוהים, מה הצורך בכל ההבלים האלה בגן העדן? או שיש כמה גני עדן? מדוע יצר האלוהים דברים שאין צורך בהם? משנה מסכת אבות פרק ו (ד) כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא: הרי אם זוהי דרכה של תורה, מדוע צריך את הדברים הגשמיים? אלוהים רוצה שנהייה רוחניים, אבל עושה "הכול" שיהיה גשמי?

(ט) וַיַּצְמַח יְהוָֹה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע:

(טו) וַיִּקַּח יְהוָֹה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:(טז) וַיְצַו יְהוָֹה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל:(יז) וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת: יש את עץ החיים, הרי היה יכול האדם לאכול מעץ החיים ולחיות לעולם? לפני שאכל מעץ הדעת טוב ורע, הרי לא היה עליו שום איסור לאכול מעץ החיים, מדוע אכל מעץ הדעת טוב ורע קודם? גם סיפור זה נראה מוזר הרי אם יודע האלוהים אחרית כראשית או כמו שכתוב ב

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם האם לא ידע האלוהים שאדם יאכל מעץ הדעת טוב ורע? אף על פי שאסר עליו? דא"ר(דאמר רב) אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע(וגן עדן) וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה,

ריקאנטי בראשית א (ג) ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור [שם ג]. כבר פירשנו כי אלהים הנזכר במעשה בראשית הוא רמז לתשובה, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה [בראשית רבה א, ב] היה מסתכל בתורה ובונה עולמות, התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא. יש מפרשים על התשובה שהיה מסתכל בחכמה ובורא העולם, וההסתכלות הוא האצילות,

=============================

הזוהר המתורגם - הקדמת ספר הזוהר-דף ה ע''א בֹּא רְאֵה, בַּתּוֹרָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, וְהִנֵּה בֵּאֲרוּהָ שֶׁכָּתוּב (שם ח) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. וְהוּא הִסְתַּכֵּל בָּהּ(בתורה) פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ אָמַר אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה, לְלַמֵּד אֶת בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יָבאוּ לִטְעוֹת בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח) אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ וַיֹּאמֶר לָאָדָם. וּכְנֶגֶד אַרְבַּע פְּעָמִים הָהֵם שֶׁכָּתוּב, אָז רָאָהּ, וַיְסַפְּרָהּ, הֱכִינָהּ, וְגַם חֲקָרָהּ - בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַה שֶּׁבָּרָא. וְטֶרֶם שֶׁהוֹצִיא אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, הִכְנִיס בָּרִאשׁוֹנָה אַרְבַּע תֵּבוֹת, שֶׁכָּתוּב בְּ'רֵאשִׁית בָּ'רָא אֱ'לֹהִים אֵ'ת. הִנֵּה אַרְבַּע. וְאַחַר כָּךְ הַשָּׁמַיִם - הֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע הַפְּעָמִים שֶׁהִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה טֶרֶם יוֹצִיא אֶת מַעֲשֵׂהוּ לִמְלַאכְתּוֹ. האלוהים ראה/קרא בתורה "פעם ושתים ושלוש וארבע פעמים"?

הזוהר המתורגם - ספר בראשית-פרשת בראשית -דף מז ע''א נַעָשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ - שֶׁנִּכְלָל בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים כָּלוּל מֵהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, בְּאֵיבָרִים מְתֻקָּנִים בְּסוֹד הַחָכְמָה כָּרָאוּי, הַכֹּל תִּקּוּן עֶלְיוֹן. נַעֲשֶׂה אָדָם - סוֹד שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה, הַכֹּל בְּחָכְמָה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה. בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ - לְהִתְתַּקֵּן זֶה בָּזֶה לִהְיוֹת [אחד] הוּא יְחִידִי בָּעוֹלָם שַׁלִּיט עַל הַכֹּל. הרי אם כל כך חכם היה האדם, וכל שלמות החכמה הייתה באדם, ובסוף עובר על איסור פשוט של "לא תאכל"? ועוד טועה בעץ? הרי אם היה מקדים ואוכל מעץ החיים, שלא היה אסור עליו, היה יכול לחיות לעולם, ואחרי זה היה יכול לאכול מעץ הדעת טוב ורע, כמה שירצה והיה חי לעולם, בהמשך לאחר שאכל אדם מעץ הדעת טוב ורע, מדוע חושש האלוהים שאדם יאכל מעץ החיים? בראשית ג (כב) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם: האם אלוהים שכח מה הוא קרא בתורה לפני שיצר עולם? הרי לפי הזוהר: "וְהוּא הִסְתַּכֵּל בָּהּ(בתורה) פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ אָמַר אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה, לְלַמֵּד אֶת בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יָבאוּ לִטְעוֹת בָּהּ", מדוע לא אסר אלוהים את עץ החיים, באותו איסור עם עץ הדעת טוב ורע? הרי קודם לא אסר עליו את העץ החיים, ועכשיו חושש אלוהים שאדם יאכל מעץ החיים? נראה על פניו שיש כאן מסר פשוט, "מים גנובים ימתקו", מה שאסור לעשות, זה מה שנעשה, ומה שמותר אין טעם כי הוא מותר, ובהמשך לרעיון ההבהרה שלי למעלה, כל מה שהיינו צריכים לעשות זה להיות תמימים, לא לחקור יותר מידי, לא להמציא כל מיני סיפורים, ואגדות, שיגרמו למיאוס של התורה, אצל העם, ומכאן אפשר גם להבין, איך? לאחר שקיבלנו את התורה, מבטיח האלוהים למשה בפרשת האזינו למד אותם את השירה הזאת, כי הם יטעו? וזאת, כי כבר טמנתי להם כל כך הרבה "בורות" בדרך, ובמקום לקפוץ מעל ה"בורות" הם יחפרו עוד ויכוסו, כי הם מרוב שיחפרו עמוק יגרמו ל"מפולת" שתכסה עליהם,  

בראשית ב (יח) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:(יט) וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: מה פירוש "וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"? האם האלוהים אינו יודע אחרית כראשית?  

(כא) וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה:(כב) וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם:(כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:(כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד: מה פירוש המילים "עַל כֵּן" האם כל הנשים נוצרות באותה צורה, של לקיחת עצם? האם זהו ההסבר מהיכן באו נשים ראשונות, או שרק חווה נוצרה כך? מדוע "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"? הם ישות אחת? קודם הפרידם, ואחר כך שיחזרו להיות אחד?

בראשית א (כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:

בראשית ה (א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ:(ב) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם: מדוע "שְׁמָם" ברבים, כאשר נכתב "אָדָם" ביחיד? האם גם הנקבה נקראת "אָדָם"? או שאולי היינו צריכים ללמוד ש"אָדָם", הוא שם כללי לכול המין האנושי? ולא שם לאיש זה או אחר,

בני האדם הם בני תמותה, אולם האדם הוא בן אלמוות, בני האדם ממשיכים לחיות באדם, הרברט סמואל

תהלים פב (ה) לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ:(ו) אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם:(ז) אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ:

כל המצוות שניתנו מדברות כאילו לגברים בלבד, אבל אם היו "חכמים" קוראים תורה, במקום להתעסק בביצה שנולדה ביום טוב ומה דינה בשבת, היו מגלים שהאלוהים מתייחס לזוג "הנשוי" כישות אחת, ולכן: כאשר ציווה בשמות כ (ח) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:(ט) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ:(י) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: ובדברים ה (יב) שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ:(יג) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ:(יד) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: כולם מופיעים? "אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ" "אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ", מדוע האישה אינה מופיעה, האם היא פטורה משבת? האם האיש ואשתו נחשבים כישות אחת? "וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"?

(כה) וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּשָֽׁשׁוּ: אם כל כך חשובה לאלוהים הצניעות, מדוע לא הלביש את אדם וחווה מהתחלה, כאשר יצר אותם? מדוע רק אחרי שהתלוננו שהם עירומים, הלבישם? ומדוע ברא את בעלי החיים ערומים, ולא הסתיר את אבריהם הלא צנועים? אם הצניעות היא בעלת "חשיבות עליונה" אצל האלוהים?

אין חשיבות לצניעות אצל האלוהים, וזאת: משום שהאלוהים "רואה" רנטגן/סיטי, או כל "ראייה" אחרת, שאינה ראיית אדם! שמואל א טז (א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל שְׁמוּאֵל... כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהֹוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב: