ימין ושמאל לרמב"ן

דברים יז פרשת שפטים (ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:(ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:(י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:(יב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל:(יג) וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד: רמב"ן ימין ושמאל  אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה) :   והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה ניתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול ולשון ספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם: לאחר שקראנו את פירוש הרמב"ן יש ציווי תורה בדברים יג (טו) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ: ובדברים יז (ד) וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל: לכן: נבדוק את מה שאומר הרמב"ן מול התנ"ך, כי זו מצווה מן התורה, "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר" "וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב"

רמב"ן ימין ושמאל אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה):

והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, ומה על "התורה" "שבע"פ"? היא הרי ניתנה בע"פ?  אם כך: האם שכח הרמב"ן להזכיר אותה בפירושו?

וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, מדוע שלא ישתוו הדעות? הרי כולם קיבלו "תורה" שבע"פ" ב"מסורת"? לכן: כולם אמורים להחליט אותה החלטה? או שהם לא קיבלו, ולכן לכול אחד דעה משלו?

והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות  הרי יש כמה "תורות" בע"פ ובכתב? מדוע טוען הרמב"ן שממחלוקות ייווצרו כמה תורות?

וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר מדוע צריך להיות "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר יְהֹוָה"? וכתוב במפורש ללכת "אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"? הרי התלמוד נכתב בבבל? ולא במקום שנבחר? ולא כוהנים כתבו אותו אלא "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? זה אינו מעניינו של הרמב"ן? הרי לא נאמר לשמוע אל "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", אלא "שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט"?

בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה, יכול להיות שלא קיבלו מפי משה, ועכשיו הם מסיקים מדעתם כל אחד לפי מחשבתו?

אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול ולשון ספרי (שופטים קנד) אם גדולי האומה כמשה אהרון ומרים, ובני אהרון נדב ואביהו, המרגלים שהיו מגדולי הדור, קרח ועדתו שגם הם היו מגדולי הדור, בני עלי בני שמואל, שאול מלך ישראל, דוד מלך ישראל אביו של משיח ישראל, שלמה המלך, שהאלוהים הבטיח לו במלכים א ג (יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט:(יב) הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ: כל אלה לא נשמרו מהטעות, אם כך: איך רק הדורות שלאחר חורבן בית המקדש נשמרו מטעות  אפילו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אמרו "אם ראשונים כבני מלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים" אז מי הם הראשונים? דור יוצאי מצרים, שהושמדו כולם במדבר לאחר שראו ניסים שאם היינו רואים אנחנו היום לא היה אחד שלא מאמין, והם, לא עוברים ארבעים יום וקוראים לעגל מזהב אלוהים אפילו לא לעגל חי? או כל הדורות עד חורבן שני הבתים? והאם יכול להיות אדם אשר אינו טועה? אחרת מה הפרוש של  הפס' בקהלת ז (כ)  כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא: ובמלכים א ח (מו) כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה: ובדברי הימים ב ו (לו) כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שׁוֹבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה:

ומדוע צריך את האזהרה במשנה מסכת אבות פרק א משנה (יא) אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל: מדוע "חכמים הזהרו"? האם "חכמים" צריכים להיזהר? הרי לפי דברי הרמב"ן "כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול", אם כך: איך יכול להיות שיטעו?

אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם: בשיעור ראשון במתמטיקה מלמדים: שאחרי כל מספר(רב), כמה שיש יותר אפסים, כך המספר(הנוכל) גדול יותר. דוגמא: 10000000000

זה בעצם מה שעשו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אלה,  הם "חכמים" מטעם עצמם, אספו הרבה אפסים אחריהם, הרי איזה אדם רואה שכתוב ימין ואומרים לו שזה שמאל ומסכים? איזה אדם יודע שהם טועים "אפילו תחשוב בלבך שהם טועים" ומסכים? על זה נאמר במשלי יד (טו)  פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ: הרי גם הרמב"ן וכל ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" היו בעצם פתיים שהאמינו לאלה שלפניהם, ועליהם ועל הדורות שאחריהם נאמר במשלי א (כב) עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת: זה מה שנקרא בדורנו, "חבר מביא חבר", טיפש מביא טיפש, 

רמב"ן דברים ד (ט) רק השמר לך וגו' פן תשכח את הדברים - אז כשלא תשכחום, ותעשום על אמתתם, תחשבו חכמים ונבונים, ואם תעוותו אותם מתוך שכחה, תחשבו שוטים, לשון רש"י. ואינו נכון כלל. אבל הכתוב הזה לפי דעתי מצות לא תעשה, הזהיר בה מאד, כי כאשר אמר שנזהר בכל המצות ונשמור החוקים והמשפטים לעשותם, חזר ואמר רק אני מזהירך מאד להשמר ולשמור עצמך מאד מאד לזכור מאין באו אליך המצות, שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו שם עיניך הקולות והלפידים את כבודו ואת גדלו ודבריו אשר שמעת שם מתוך האש, ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם. ופירש הטעם כי השם עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון לדורות עולם, אם כן עשו אתם ככה ואל תשכחו אותו:             והנה קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם, הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו מלבנו לעולם, וצוה במצות עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה. והתועלת במצוה הזאת גדולה מאד, שאם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד, אע"פ שנבואתו נתאמתה באותות ובמופתים אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום ויצונו בהפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת יכנס ספק בלב האנשים, אבל כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק, ונשקר אותו, לא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו, כי אנחנו היודעים בשקרותו: זהו שאמר שם (שמות יט ט) וגם בך יאמינו לעולם, כי כשנעתיק גם כן הדבר לבנינו ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק כאלו ראוהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל אותם דבר הבל ואין בם מועיל. והם לא יסתפקו כלל בעדותנו שנעיד להם, אבל יאמינו בודאי שראינו כולנו בעינינו, וכל מה שספרנו להם. והענין הזה יבוא עוד בפרשת כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום וגו' (להלן יג ב), וכבר הזכרתיו שם בפרשת בחדש השלישי (שמות יט ט):

ומעניין מדוע צריך את פרשנות הרמב"ן אם כבר יש את ו"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שקבעו הכול? מדוע הרמב"ן אינו עושה "קשוט עצמך לפני קשוט אחרים"? שהרי הוא עצמו נותן לפעמים חוות דעת מול "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אחרים שלפניו, הוא עצמו כמה פעמים אומר על רש"י שהוא טועה ואין פירושו נכון? האם זה סוג של "מה שמותר לי אסור לך"?

ואני אומר: אל תשים לב מה אומרים, שים לב מה עושים אלה שאמרו, כי אדם אשר אומר דבר, ואינו מקיים בעצמו, הרי הוא שקרן, ואין לסמוך על אשר הוא אומר,

היטלר היה צמחוני. האם היה מתקבל כיושב ראש אגודת הצמחונים? מה שמלמד ש"מי שרוצה להטיף לי שיטיף קודם לעצמו".