העלייה החמישית - (1929-1939) "עליית היקים"

העלייה החמישית הייתה הגדולה ביותר מהעליות לארץ ישראל לפני הקמת המדינה. בין השנים 1929- 1939 עלו ארצה יותר מ- 200 אלץ יהודים (מה שיותר מהכפיל את מספר היהודים בארץ), זו הייתה העלייה הראשונה שבאו לארץ יהודים ממערב אירופה במספרם גדולים.

א. החלפת הנציב העליון - בשנת 1931 סיים צ'אנסלור את תפקידו ובמקומו התמנה ווקופ. ווקופ להבדיל מצ'אנסלור תמך בציונות, עודד עליה והתיישבות יהודית, נתן רשיונות עליה והיה בקשר עם ראשי הישוב היהודי.

ב. עליית היטלר לשלטון - בשנת 1933 עלתה המפלגה הנאצית לשלטון, היטלר בראש השלטון הנאצי הטיל גזרות קשות על היהודים ומצב היהודים בגרמניה החמיר. כחמישית מעולי העלייה היו מיהדות גרמניה.

ג. האנטישמיות במזרח אירופה - המשטרים הלאומיים באירופה התחזקו ובמדינות רבות התפתחה האנטישמיות. בעקבות כך החליטו יהודים רבים מליטא, לטביה, רומניה, הונגריה ופולין לעזוב את ארצם ולעלות לא"י.

ד. השיפור הכלכלי בארץ - המצב הכלכלי בארץ השתפר ועודד בעלי הון לעלות ארצה. המצב הכלכלי הרע בארצות המערב ולעומתו המצב המשתפר בארץ עודד עליה המונית.

א. מספר העולים - העלייה החמישית הייתה הגדולה ביותר עד הקמת המדינה, בעלייה עלו יותר מרבע מליון יהודים, מה שיותר מהכפיל את מספר היהודים בארץ.

ב. תרבות העולים - רבים מהעולים היו מגרמניה והם הביאו אתם את שפתם ותרבותם, וניסו להחדיר אותן בארץ (קמו תיאטרון הבימה, בתי קפה ועוד).

ג. עליית בעלי הון - מספר רב של עולים היו בעלי הון, מה שאפשר התפתחות מהירה של הכלכלה בארץ.

ד. אי השתלבות אקדמאית ומקצועית - רבים מהעולים היו אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, אך חלקם הגדול לא מצא עבודה במקצוע שלהם ונוצר מצב בו הם עסקו בעבודות פיזית פשוטות.

ה. חוסר אידיאולוגיה - חלק גדול מהעולים לא הגיע ארצה עם אידיאולוגיה ציונית, מה שיצר התפתחות עירונית גדולה יותר- להבדיל מהעליות הציוניות שהאמינו בעיקר בהתיישבות חקלאית.

ו. עליית נוער - זו העלייה הראשונה שבא עולים בני נוער בצורה מאורגנת.