תמורות בחיי היהודים

א. בני חסות - מי שאינו מוסלמי מעמדו נמוך, וצריך לקבל את שליטת החברה האסלאמית.

ב. חובת תשלום מסים - בני חסות היו צריכים לשלם מסים גבוהים לשלטון.

א. שמירת הדת - בתי כנסת וישיבות, מוסדות סיוע וצדקה.

ב. שכונות נפרדות - ע"מ להימנע מעימותים, ולשמור על חיים יהודיים.

ג. שפת היהודים - יהודים דברו בלשון המקומית.

השינויים בחיי היהודים -

1. שינויים דמוגרפיים - גידול במספר היהודים מכמה סיבות:

א. חיים אוטונומיים תרבותיים ודתיים - אפשרו לקהילה היהודית להתקיים ולגדול

בבטחה.

ב. השתלבות בחיים חברתיים וכלכליים - שלטון המנדט קידם את מעמד היהודים. היהודים השתלבו בכלכלה ובעבודה, ורמת החיים שלהם הייתה טובה.

ג. שיפור איכות החיים - בשכונות היהודיות שמרו על תנאים ותברואה טובים.

2. שינויים כלכליים - היהודים עסקו בתחומים שונים.

- מקצועות חופשיים.

- מסחר מקומי ובינ"ל.

- תעשייה בתמיכת שלטון המנדט.

- חקלאות בשיטות מיושנות.

 הסיבות לשינויים:

ב. שיפור במעמד המשפטי, בעיקר בארצות שבשליטת המנדט.

3. שינויים בתחום המשפט -

היה שיפור במעמד המשפטי של היהודים, אבל היו הבדלים בין ארצות האיסלאם

השונות. בארצות שבשליטת אירופה, הבריטים והצרפתים השפיעו על מעמד היהודים.

החוקות שנכתבו התייחסו גם ליהודים. בעיראק ומצריים היהודים הוגדרו כשווים. צו

כרמיה (חוק של שר המשפטים הצרפתי), שיפר את מעמד יהודי אלג'יר.

השולטות השפיעו גם על התחום המשפטי.

ב. חשיבות היהודים לשיפור הכלכלה - היהודים עסקו במגוון מקצועות,

הייתה להם ההשכלה וקשרים בינ"ל. המדינאים רצו לפתח

4. שינויים בחינוך - באופן כללי בתחום החינוך מדינות האיסלאם הרשו ליהודים לקיים את המוסדות

א. לימודים מערביים - חברת כי"ח (כל ישראל חברים), ארגנה לימודים מערביים בצרפתית. היו יהודים שרצו להגיע לאקדמיה.

ב. חינוך ציוני ותנועות נוער - חלק ממדינות האיסלאם אפשרו פעילות ציונית ופעילות תנועות נוער. הפעילות התמקדה ב:  - חיזוק הקשר היהודי בקהילות.

                                 - שילוב בנות בפעילות.

ג. עידוד תרבות עברית - בעיראק הוקמו אגודות שהפיצו את הפשה העברית, ספרות עברית ותרבות עברית (אגודה ציונית לארם נהריים, אגודה עברית ספרותית, אגודת אחיעבר).

 *בתוניס, השלטונות הכירו בהסתדרות ציונית תוניסאית והיהודים העבירו קורסים

בעברית והוציאו עיתונים לאור.

5. שינויים במעמד הקהילה -

הקהילות הקטנות היו תלויות בקהילות הגדולות (קהילות האם).

- מעמד ההנהגה הדתית, הרבנים, נפגע בגלל ההשכלה, והרבנים היו צריכים לצור קשר עם המשכילים.

- ההנהגה הציבורית, צעירים משכילים, השתלבו ויצרו קשרים עם השלטונות. הצעירים השתלבו ועסקו בענייני המסים ובעיות שוטפות של הקהילה.

- מעמד בתי הדין היהודים ירד. בחלק מהמדינות דרשו מהיהודים לקבל את סמכות בית הדין המקומיים. ולבתי הדין היהודים נשארה סמכות בדיני אישים.