ביישוב היהודי התחיל ויכוח חריף- האם צריך להמשיך במדיניות ההבלגה, או שיש להתקיף את הערבים ולעשות "טרור נגדי".

1. הטיפול בטרור הערבי הוא תפקידם של הבריטים, אם היהודים יפעלו בעצמם, הבריטים יחשבו שהם לא צריכים למלא את תפקידם.

2. הבריטים תמיד האשימו את שני הצדדים בטרור. הנהגת היישוב רצתה להוכיח לבריטים כי הערבים הם האלימים ואילו אנשי היישוב היהודי שומרים על החוק והמוסר, ולא משתמשים בטרור נגד חפים מפשע.

3. ההנהגה פחדה שאם היהודים יפעלו באלימות, הבריטים יפסיקו את העלייה היהודית.

התנגדו להבלגה מכמה סיבות -

א. הערבים צריכים לדעת שהם ישלמו ביוקר על הפרעות. אם הם יפחדו- זה ימנע רצח נוסף של יהודים.

ב. מדיניות ההבלגה פוגעת בכבוד העצמי של היהודים. לא יכול להיות שירצחו יהודים ושאנחנו נשתוק.

א. המצב באירופה החמיר. היטלר הלך והתחזק ואנגליה נחלשה. ממשלת בריטניה הרגישה שאינה רוצה לוותר על שטחים שבשליטתה בשלב זה.

ב. הבריטים חששו שעומדת לפרוץ מלחמת עולם, ורצו שהארצות המוסלמיות יהיו לטובתם ולא לטובת הנאצים. הבריטים לא רצו לעשות צעדים שירגיזו את מדינות ערב.

ג. הערבים בארץ שוב התחילו במהומות, והבריטים רצו להרגיע אותם.

סעיפי הספר הלבן -

הספר הלבן היה מנוגד להתחייבות של בריטניה בהצהרת בלפור ובכתב המנדט. הספר קבע שהיישוב היהודי יישאר מיעוט בארץ (בגלל הגבלת העלייה), וישב באזור מצומצם, תחת שלטון ערבי.

תגובת הערבים -

הערבים המתונים חשבו שזו הזדמנות להקים מדינה פלשטינאית, ולעצור את ההשתלטות הציונית. הערבים הקיצונים, לעומת זאת, רצו לקבל מדינה באופן מיידי. הם דחו את הצעת הבריטים, וקיוו שגרמניה תנצח את בריטניה במלחמה והמנדט הבריטי ייפסק.

בריטניה -

למרות שהפרלמנט אישר את הספר הלבן, היו לו הרבה מתנגדים.

חבר הלאומים -

חבר הלאומים הודיע כי הספר הלבן, סותר את תנאי המנדט הבריטי.