x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
    
 


היסטוריה א'
כואב אך אפשרי...


 
    דף הבית
    השתלבות ודחייה
    הישגי הישוב היהודי 1914-1881
    הברון רוטשילד והמשרד הארצישראלי
    מלחמת העולם ה-I: צדדים לוחמים ומאפיינים
    היישוב בארץ בזמן מלחמת העולם 1
    הצהרת בלפור
    סיום המלחמה והסדרי השלום
    צמיחת התנועה הציונית
    זרמים בציונות
    הרצל והקונגרס הציוני
    עלייה בשנות ה-20: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-20: התיישבות
    כתב המנדט
    פרעות תרפ-תרפ"א
    הספר הלבן ה-1
    פרעות תרפ"ט
    הספר הלבן ה-2
    עלייה בשנות ה-30: גורמים ומאפיינים
    עלייה בשנות ה-30: התיישבות
    עלייה בשנות ה-30: דרכיי עליה
    מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
    התמודדות הישוב היהודי מול המרד הערבי
    ועדת פיל
    הספר הלבן ה-3
    יהודים במדינות האיסלאם - תמורות
    יהודים במדינות האיסלאם - פעילות ציונית
    יהודים במדינות האיסלאם - הרעה ביחס
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    שאלות בגרות - טופס המנדט
    שאלות בגרות - פרעות תרפ"א
    שאלות בגרות - פרעות תרפט
    שאלות בגרות - גורמים מעכבים ומסייעים בבניין הבית הלאומי
    שאלות בגרות - הצדדים הנלחמים במלחמת העולם ה-I
    שאלות בגרות - ועדת פיל
    שאלות בגרות - התמודדות הישוב היהודי בזמן המרד הערבי
    שאלות בגרות - מרד ערבי וספר לבן שלישי
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - תמורות ופעילות
    שאלות בגרות - מדינות איסלאם - הרעה ביחס ליהודים
    שאלות בגרות - תקופה ראשונה
    צור קשר
    שאלות בגרות - 14 הנקודות של וילסון
    פורום שאלות ותשובות
    תן שם לדף

ספר לבן שני- פאספילד (1930)

ועדת שאו

הבריטים הקימו ועדת חקירה, ע"מ לבדוק את הגורמים למאורעות תרפ"ט (1929) וכדי להציע פתרונות למניעת אלימות נוספת. ראש הועדה היה וולטר שאו, שופט עליון לשעבר. הועדה בדקה את פעולותיהם של כל אחד מהצדדים- הערבים, היהודים והבריטים, במהלך המאורעות. הועדה התחילה את פעולתה בסוף 1929.

מסקנות הועדה -

א. הבריטים עשו את תפקידם במהלך הפרעות, הם לא צד בסכסוך ולכן לא היו צריכים להתערב.

ב. הערבים אשמים בפרוץ המאורעות, הם התקיפו את היהודים בלי שהיהודים פגעו בהם.

ג. לערבים הייתה סיבה לפתוח בפרעות, הם פוחדים לאבד את זכויותיהם ואדמתם, בגלל הגידול בעלייה, בקניית אדמות ובהתיישבות היהודית.

ד. ע"מ למנוע מתיחות בארץ, צריך להגביל את העלייה וההתיישבות היהודית. העלייה היהודית תקבע בהסכמת הערבים ולפי המצב הכלכלי בארץ.

ה. צריך להגדיל את כוחות הביטחון הבריטים, לבטל את הסמכויות של ההסתדרות הציונית ולגרש מהארץ פועלים יהודים לא חוקיים.

תגובות לועדה -

הערבים - תמכו במסקנות הועדה.

היהודים - התנגדו, וטענו כי מסקנות הועדה סותרות את הצהרת בלפור.

גם באו"ם ובבריטניה עצמה הייתה התנגדות למסקנות ועדת שאו.

דו"ח הופ- סימפסון

בעקבות ההתנגדות לועדת שאו, הבריטים מינו ועדה נוספת, שבראשה עמד ג'ון הופ- סמפסון, מומחה להתיישבות.

מסקנות הופ- סמפסון -

א. העלייה וההתיישבות היהודית פוגעת בערבים.

ב. צריך להפסיק את העלייה היהודית, חוץ מיהודים עם כסף, שיכולים לעזור לפיתוח הארץ.

ג. יש בארץ מעט אדמות שמתאימות לחקלאות, לכן צריך להפסיק את מכירת האדמות ליהודים ולחלק את האדמות שנשארו לערבים.

הספר הלבן של פאספילד

בעקבות המסקנות של שתי ועדות החקירה פרסם פאספילד, שר המושבות הבריטי את הספר הלבן השני.

סעיפי הספר הלבן -

  1. ההתיישבות הציונית גורמת לזה שהרבה חקלאים ערביים מאבדים את אדמותיהם. צריך להפסיק את מכירת הקרקעות ליהודים.
  2. מספר העולים יקבע בתאום עם הערבים, ויהיה ע"פ המצב הכלכלי בארץ.
  3. הבריטים ידאגו לפיתוח החקלאות הערבית.
  4. תקום מועצה מחוקקת (כמו שנקבע בספר הלבן של צ'רצ'יל), המועצה תשקף את היחס המספרי של תושבי הארץ. כלומר יהיו בה כ- 20% יהודים בלבד.
התגובות לספר הלבן -

הערבים - תמכו בספר הלבן, כי הוא התאים למטרותיהם.

היהודים - התנגדו בצורה חד- משמעית לספר הלבן. הסוכנות פרסמה נתונים שסתרו את ועדת החקירה וחיים וויצמן, ראש הסוכנות שתמך עד אז בבריטניה, התפטר מתפקידו. הבריטים חששו שיהודי העולם יתארגנו נגדם ויפגעו בהם מבחינה כלכלית.

 

בבריטניה - גם בעיתונות ובפרלמנט בבריטניה, הייתה ביקורת קשה על הספר הלבן.

איגרת מקדונלד

ב- 1931, שלח ראש ממשלת בריטניה, רמזי מקדונלד, איגרת לחיים וויצמן. האיגרת שינתה את תוכנו של הספר הלבן.

תוכן האיגרת -

- בריטניה מתחייבת לעזור ליהודים בהקמת הבית הלאומי בארץ ישראל.

- העלייה לא תוגבל, התנאי היחידי לעלייה יהיה אשרת כניסה לארץ.

- ההתיישבות היהודית לא תופסק, כל תלונה של ערבי שיאמר שאיבד את אדמתו תיבדק בנפרד.

*למעשה איגרת מקדונלד ביטלה את הספר הלבן של פאספילד, והדגישה את המחויבות של בריטניה לעזור ליהודים כמו שנאמר בהצהרת בלפור ובכתב המנדט.

בעקבות איגרת מקדונלד, ביטל וויצמן את התפטרותו.

 

 
לשאלות כתבו ל: