בתקופת העלייה החמישית המשיכו לקום יישובים חקלאיים כאשר החידוש בהם היה ארגונם במסגרות יישוביות ע"מ לחזק את היישובים הקיימים. היישובים קמו במספר מסגרות:

א. ההתיישבות בעמק חפר - הוקמו מושבים וקיבוצים בין חדרה ונתניה כדי ליצור רצף יישובים בשרון, כהגנה מפני הערבים בשומרון. בעמק היו ביצות רבות והמתיישבים ייבשו אותן, נטעו הרבה פרדסים וייצא פרות ההדר התפתח מאוד.

ב. התיישבות עולי גרמניה - חברי תנועות נוער וחברי עליית הנוער מגרמניה, התיישבו במושבים ליד כפרים ערבים לאורך הגבול ומסביב לערים. המתיישבים היו ציונים, אידיאליסטים והתקיימו בלי עזרה כספית. כלכלת היישובים האלה התבססה גם היא בעיקר מגידול פרות הדר.

ג. התיישבות האלף - התיישבות האלף התחילה בסוף העלייה הרביעית בעקבות מאורעות תרפט', מטרתה הייתה לחזק את ההתיישבות הקיימת ולעזור בהגנה. בתקופת העלייה החמישית המשיכה התיישבות זו באזור הקישון, אך בגלל בעיות כלכליות התיישבו רק כחמש מאות משפחות.

בתקופת העלייה החמישית תל- אביב וחיפה גדלו פי שלוש. הסיבות להתפתחות הערים הן:

א. רוב העולים הגיעו מערים ורצו להמשיך בדרך חייהם הישנה.

ב. רוב העולים היו בעלי מקצועות חופשיים, ומצאו תעסוקה בערים.

*תל- אביב ב- 1936, כשפרץ המרד הערבי, הפועלים הערבים השביתו את הנמל

ביפו. בעקבות זה נתנו הבריטים אישור ליהודים לפתוח נמל בתל-אביב. הנמל החדש סיפק עבודה להרבה אנשים, תל-אביב גדלה פי שלוש והפכה לעיר הגדולה בישראל.

בעקבות העלייה מגרמניה, השתנה האופי של העיר. הלבוש, והתרבות הפכו לאירופאים, הוקמו מסעדות רבות, תיאטרון תחנת כוח והתזמורת הפילהרמונית.

*חיפה - לראשונה היה בעיר רוב יהודי. נמל חיפה נפתח, הוקמו בתי הזיקוק, ונבנו מפעלי תעשייה שספקו עבודה לאלפי פועלים.