התמורות העיקריות בחיי היהודים במדינות האיסלאם בשנות ה- 20

א. ציינו את התמורות העיקריות בחיי היהודים בתחום הדמוגרפי, הכלכלי והמשפטי. מה היו הגורמים שהביאו לתמורות אלו?

ב. ציינו את התמורות בחיי היהודים בתחום החינוכי, והסבירו כיצד תרמו תמורות אלו לקידום הפעילות הציונית.

ג. מה היו מאפייני החברה היהודית בצל האיסלאם, מהו השינוי שחל במעמד הקהילה בשנות ה- 20?

א. בתחום הדמוגרפי חל גידול במספרם של היהודים במרבית ארצות האיסלאם. בשנות ה-20 חיו כ- 700 אלף יהודים בפזורה המזרח תיכונית ובארצות המגרב.

הגורמים לתמורות הדמוגרפיות -

• חיים אוטונומיים תרבותיים ודתיים.
• השתלבות בחיים חברתיים וכלכליים - שלטון המנדט קידם את מעמד היהודים.
• שיפור איכות החיים - בשכונות היהודיות שמרו על תנאים ותברואה טובים.
• שינוי במדיניות הצרפתית - בוטלו חוקים והגבלות על היהודים.

בתחום הכלכלי היהודים השתלבו במגוון מקצועות שבעבר לא היו פתוחים בפניהם,

במקצועות החופשיים, במסחר מקומי ובינ"ל, בתעשייה בתמיכת שלטון המנדט ואף בחקלאות בשיטות מיושנות.

• פתיחות להשכלה גבוהה, בתמיכת ארגונים יהודיים.
• שיפור במעמד המשפטי, בעיקר בארצות שבשליטת המנדט.

בתחום המשפטי חל שיפור במעמד המשפטי של היהודים, דבר שבא לידי ביטוי בארצות שבשליטת בריטניה וצרפת כאשר התייחסו ליהודים בכתיבת החוקות, במצריים ובעיראק היהודים הוגדרו כשווים ובאלג'יר צו כרמיה (שר המשפטים הצרפתי) שיפר את מעמד היהודים.

· השפעת המדינות הקולוניאליסטיות גם על התחום המשפטי.

· חשיבות היהודים לשיפור הכלכלה - המדינאים קדמו את מעמד היהודים.

ב. בתחום החינוך ברוב ממדינות האיסלאם ניתן היה ליהודים לקיים את המוסדות המסורתיים אך בכל זאת חלו מספר שינויים אשר בחלקם גם השפיעו על הפעילות הציונית במדינות אלו.

• לימודים מערביים - חברת כי"ח, ארגנה לימודים מערביים בצרפתית.
• חינוך ציוני ותנועות נוער - חיזוק הקשר היהודי בקהילות ושילוב בנות בפעילות.
• עידוד תרבות עברית - בעיראק הוקמו אגודות שהפיצו את התרבות העברית.

יהודי ארצות האיסלאם קיימו פעילות ציונית על אף הקשיים והבעיות בזכות התמורות החינוכיות. תחומי הפעילות ניכרו בשמירת הזיקה לא"י, הקמת ארגוני ספורט, איסוף תרומות למטרות ציוניות, הוצאת עיתונים בשפה העברית ועוד.

ג. מאפייני החברה היהודית בצל מדינות האיסלאם והשינוי במעמד הקהילה

• שמירת הדת - בתי כנסת וישיבות, מוסדות סיוע וצדקה.
• שכונות נפרדות - ע"מ להימנע מעימותים, ולשמור על חיים יהודיים.
• שפת היהודים - יהודים דברו בלשון המקומית.

הקהילות היהודיות הקטנות היו תלויות בקהילות הגדולות (קהילות האם) וחלו מספר שינויים במבנה הקהילה.

• מעמד ההנהגה הדתית, הרבנים, נפגע בגלל ההשכלה.
• ההנהגה הציבורית, צעירים משכילים, השתלבו ויצרו קשרים עם השלטונות.
• מעמד בתי הדין היהודים ירד ולבתי הדין היהודים נשארה סמכות בדיני אישות.