x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

בעלי החיים הגדולים

 

 
    דף הבית
    מידע על חיות
    מידע על נחשים
    הובלות
    מידע על שבלולים
    צב יבשה מצוי
    מידע על צבים
    כיפוד החולות
    צב ביצה
    החסידות הנודדות
    חזירי בר
    צב יבשה
    לגדל איגואנה
    מאגר פוחלצים
    תעודת זהות חוחית
    סיפן תעודת זהות
    דוחל תעודת זהות
    תעודת זהות בז מצוי
    אגמיה תעודת זהות
    אדום החזה תעודת זהות
    שרשיר תעודת זהות
    דרור הבית תעודת זהות
    שחף תעודת זהות
    נץ תעודת זהות
    נחליאלי תעודת זהות
    שלדג תעודת זהות
    ברכיה תעודת זהות
    חולד ישראלי
    חשופית צהובה
    צפע ישראלי
    ירבוע מצוי
    צרעת הפלך
    תרנגול בר
    שלו
    שלשול הגשם
    צפרדע - קרפדה
    חרדון מצוי
    בולבול
    ברדלס
    עטלף פרי
    ארנבת מצויה
    תוכי ארה
    עכבר מצוי
    שקנאי מצוי
    פרא סורי
    נמר
    מושית השבע
    קוקיה מצוייצת
    קוברת המשקפיים
    יתוש האנופלס
    זבוב הבית
    צופית
    זיקית מצויה
    שממית הבית
    שפן סלע
    שרשרת המזון של הנחש
    עורבני
    תן שם לדף

                                                                                                                                     

?מי לא מפחד מנחשיםמגיש : אלוף בחיות בר מאיר
מעובד על פי אנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל" מתוך פשוש אחר יולי 1996

? מתי התחילו לשנוא נחשים
הכל התחיל, כנראה, בגן העדן, כשהנחש פיתה את חוה לאכול מפרי עץ הדעת... והשאר ידוע: אדם וחוה גורשו מגן העדן, וכל הצרות והקשיים שירדו לנו ממשיכים עד היום , בגלל... הנחש! וכך כשילד לומד את ספר בראשית, הוא כבר שונא נחשים
סיבה נוספת- בתקופת האדם הקדמון הלכו יחפים ביערות ובין העשבים, והסיכוי לפגוש נחש היה רב. טיפולים רפואיים חדישים לא היו אז, ורוב מקרי ההכשה היו מסתימים, כנראה, במות. לכן פחדו כולם מהנחשים, לימדו את בניהם לפחוד מהם ולשנוא אותם, והרגשות האלה עברו מדור לדור- עד היום הזה. ונדמה כי הילדים נולדים עם הרגשות הללו כאילו קיבלו אותם בתורשה
חז"ל אמרו: "הטוב בנחשים- רצוץ את ראשו!"  ולמי מרוצצים את הראש? כמובן- לאויב שלנו. במילים אחרות עדיף לחסל כל נחש, גם אם חושבים שהוא אינו ארסי, כי אולי נטעה בזיהוי הנחש כאשר נחשוב שהוא לא ארסי
?ובאמת-מדוע לא לחסל נחשים
כי הנחשים מועילים לאדם, והם חלק משרשרת המזון בטבע! עיקר מזונם של הנחשים הוא עכברים וחולדות המכרסמים האלה מזיקים לאדם: הם מכרסמים חיטה בשדות, אוכלים פירות וירקות, והנזק העיקרי שהם גורמים: העכברים, ובעיקר החולדות, מעבירים מחלות קשות לאדם. לכן חשוב וטוב שיש נחשים, המחסלים עכברים וחולדות
? ובכל זאת-באמת יש נחשים ארסיים, מסוכנים
נכון, הנחשים הארסיים מסוכנים: אדם שנחש הכיש אותו עלול להיפגע קשה ואפילו למות. אם כך,  אולי צודקים אלה האומרים שיש להרוג נחשים: יתכן שהם ארסיים. אנו ממליצים לשנות את היחס לנחשים: א. להכיר את הנחשים וללמוד להבחין בין נחש ארסי לנחש לא ארסי  ב. לנקוט אמצעי זהירות בשטח שבו עשויים להימצא נחשים  ג. לא לפחוד מנחשים- כן להזהר מנחשים
!אין לו ידיים ורגליים, והוא מצליח לשרוד
כולנו יודעים, שבעלי חיים בלי גפיים לא יכולים לחיות. והנה הנחש, שהופיע בעולם לפני  מאה מיליון שנה מחזיק מעמד  , חי ומתרבה בלי גפיים למרות שהאדם, השולט בעולם, לא מפסיק להרוג ולחסל נחשים. ויש גם חיות הטורפות נחשים, כמו קיפודים, נמיות וחיויאים. בעל חיים מוצלח ומצליח! מהו סוד ההצלחה שלו? לנחש גוף ארוך, גמיש וחלק- ללא בליטות: בלי קרניים או כרבולת, וללא אוזניים. גופו מצליח להתפתל ולזחול בזריזות ולחדור למחילות ולסדקים בין סלעים ומתחת לאבנים. לנחש כיסוי של קשקשים קשים המגינים על גופו בעת הזחילה בין קוצים ואבנים חדות- הוא לא נשרט ולא נפגע. הנחש ניזון מציד בעלי חיים כשהוא מתקרב אליהם, הם אינם רואים אותו- כי הוא נצמד לקרקע ואינו מזדקף. הוא מסוגל לבלוע טרף השוקל רבע ממשקלו! אחרי ארוחה כזו הנחש מסתתר בשטח הפתוח. כך מועט הסיכוי שלו להיות חשוף לסכנה ולהתגלות לאויביו
? לשם מה הנחש כה גמיש וזריז
שלד-העצמות של הנחש עשוי כעמוד שדרה ארוך-חוליות על צלעות. לנחשים קטנים יש מאה חוליות  ולנחשים גדולים 400 חוליות! החיבור בין חוליה לחוליה הוא מיוחד והוא מאפשר לנחש להתפתל בגמישות מדהימה! מערכת השרירים של הנחש נמשכת לאורך גופו ומקיפה אותו כמו בטבעות. השילוב בין שלד העצמות של הנחש לבין השרירים מאפשר לו להתפתל ולהתקדם בזריזות ובמהירות מפתיעה וליהפך לשטוח ודק
!הנחש אלוף הבולעים
הנחש ניזון מטרף חי. הוא לוכד את טרפו וממית אותו בחניקה או בנשיכה, ואפילו בהכשה. הנחש אינו לועס את מזונו, הוא בולע את הטרף בשלמות. עצמות-הפה והלוע של הנחש ערוכות בסדר מיוחד המאפשר לו לבלוע בעל חיים גדול ועבה בהרבה מגופו! הצפע הארץ-ישראלי, למשל, שוקל קילוגרם וחצי- ובולע חולדה שלמה השוקלת רבע ממשקלו: תארו לעצמכם ילד במשקל 24 קילוגרם האוכל ארוחה במשקל 6 קילוגרם! פיתון גדול, המצוי באפריקה ובאסיה, מסוגל לבלוע צבי, חזיר בר או חיה אחרת שמשקלה מחצית ממשקלו! אחרי ארוחה דשנה כזו, הנחש מסתתר ומעכל את מזונו במשך ימים רבים, שבועות ואפילו חודשים אחדים! נחש מגן חיות בפריס עשה הפסקת אכילה במשך ארבע שנים ועוד חודש
לנחשים "דם קר"
כדי לבצע את פעולות החיים זקוק הנחש לחום. ליונקים (גם לנו) יש מנגנון מיוחד בגוף, השומר על חום גוף קבוע 36-37 מעלות. לנחש (ולכל הזוחלים) אין מנגנון כזה. כדי לזחול, לטרוף, לעכל מזון ועוד פעולות- הנחש זקוק לחום. את החום מקבל הנחש מהסביבה ובעיקר מהשמש. בבוקר מתעורר הנחש, זוחל לאטו ורובץ מול השמש, כמשתזף. כך קולט גופו חום והוא מסוגל לפעול. לכן פוגשים לפעמים נחש רובץ על הכביש, הכביש שצבעו שחור מתחמם במהירות רבה. הצ'ופר הזה מסתיים לעיתים בדריסה של נחש. אך כאשר גובר החום ביום קיץ- הנחש עלול להיפגע מהחום המופרז, והוא זוחל למסתור קריר במחילה או מתחת לאבן
לנחש יש כמה חושים לא מפותחים
חוש הראיה של הנחש חלש והוא לא מסוגל לראות למרחק רב. נחש שראייתו "טובה" חיב לזדקף ולהרים יותר משליש של גופו כדי להשקיף ולראות למרחק וגם כך הוא רואה עד 5 מטרים בלבד. לעיניים שלו אין עפעפיים נעות, הן התחברו והפכו לקרום שקוף כעדשות של משקפיים. חוש השמיעה של הנחש מוגבל ביותר. הוא אינו שומע, למעשה אין אפרכסת-אוזן ורוב אברי השמיעה הפנימיים לא קימים אצלו. כך אין הנחש יכול לקלוט קולות מן האויר. הנחש "שומע" כשגופו קולט רעידות וזעזועים של הקרקע ( כמו צעדים של אדם הולך).  "משביעי הנחשים" בהודו "עובדים עלינו" הם מנגנים בחליל לקוברה שבסל והנחש מתרומם ונע לפי הקצב, אבל הנחש הרי לא שומע! נחש הקוברה רואה את החליל זז והוא בטוח כי זהו אויב. לכן הוא מתרומם מהסל, ניצב זקוף בעמידת איום וזז לפי תנועת החליל כדי שהחליל לא יפתיע ו"יתקוף" אותו. הצופים בטוחים כי הנחש רוקד
 לפי מנגינת החליל שאותה הוא "שומע"
הנחש מריח בלשון
חוש מפותח אחד יש לנחש- חוש הריח. למרות שאין לו אף בולט כשלנו, הנחש מריח היטב האף שלנו קולט חלקיקים זעירים של מזון, בושם, פרח, עשן, נפט ועוד. חלקיקים אלה מגיעים לקצות העצבים באף שלנו ומשם עובר המסר של הריח למוח והמוח קובע את סוג הריח. לנחש יש "פטנט" ורעיון: הוא מריח בלשון! הנחש שולח את הלשון המפוצלת דרך פתח בפה ומניע את הלשון באויר. אל הלשון נדבקים חלקיקי הריח הזעירים. הנחש מחזיר את הלשון לתוך הפה תוקע אותה לתוך שני נקבים הנמצאים בתקרת הפה ושם מתבצעת פעולת ההרחה. כך מזהה הנחש את הריחות: ריח של אויב, ריח של טרף ועוד . ומעתה כשתראו בטלויזיה או בסרט נחש שולף לשון מפוצלת ומניע אותה לצלילי מוסיקה מפחידה- נא לא לפחוד ולא להבהל! הנחש אינו עוקץ בלשונו, הוא פשוט מריח
הנחש מחליף את עורו
לבוש הקשקשים של הנחש קשה. כאשר גוף הנחש גדל, מעטה הקשקשים לוחץ עליו ואינו מאפשר לו לגדול. לכן מחליף הנחש את השכבה העליונה של עורו: הוא מנתק את גופו מכיסוי הקשקשים. העור פוקע באזור הלסתות והנחש משתחל ממנו החוצה. נשל הנחש מתהפך כמו גרב או כפפה. בקיץ אפשר למצוא נשל של נחש בשדה- שלם ומדהים: אפילו העפעפיים נשארות על הנשל כמו משקפיים

מהו ארס הנחשים
ליונקים יש באזור הפה בלוטות הרוק. בלוטות הרוק אצל הנחשים הארסיים התפתחו ופעולתן השתנתה: הן מיצרות ארס במקום רוק. בלוטות הארס מצויות לרוב משני צדי הראש. בלוטות הארס מחוברות לשיני הארס. אלו שתי שיניים חדות וחלולות כמחט של מזרק. כאשר מכיש - הארס נדחס וחודר בזרם עז ומהיר לגוף של הקורבן. הארס מתפשט בגוף ומחבל בו בצורה קטלנית. יש ארס הפוגע בעצבים ובשרירים, יש ארס הפוגע בכלי הדם ויש ארס המשלב את שתי הפעולות יחד. הארס עלול לגרום לפגיעה קשה אצל האדם, ואם המוכש לא יקבל טיפול, הוא עלול למות. אך מקרי המות מהכשת נחש הם מעטים מאוד בארץ

  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה