מידע-צבים

מגיש : אלוף בחיות בר מאיר
הצבים - שייכים לסדרה הקדומה ביותר במחלקת הזוחלים בימינו.
תפוצת הצבים רחבה, רובם מצויים באיזורים הממוזגים, חיים במים מתוקים, או קשורים אליהם, מיעוטם חיים ביבשה ומינים אחדים חיים בים.
מבנה גופם מיוחד: קצר, רחב ומגושם, עוטה שריון גרמי נוקשה, שלם או מפורץ מכל עבריו, לבד משני פתחים גדולים, אחד בקדמת השריון והשני בחלקו האחורי.
רובם מסוגלים לכנס את ראשם, את רגליהם ואת זנבם לתוך השריון. מעטים, כגון צבי הים אינם מסוגלים לעשות כך.
השריון מורכב משני חלקים: שריון הגב ושריון הגחון; שני החלקים האלה מחוברים זה אל זה אצל רוב הצבים.    למעשה בנוי השריון מצירוף של שלושה מרכיבים: חלקו הפנימי ביותר בנוי לוחיות גרם שאינן אלא גלגול של עצמות השלד: חגורת הגפיים, הצלעות וחוליות עמוד השדרה. חלקו התיכון בנוי עצמות תת עוריות המאוחות עם עצמות השלד. חלקו החיצוני של השריון בנוי מגיני קרן גדולים ממוצא אפידרמלי. מספר המגנים הקרניים וצורתם קבועים; הם מכסים את לוחיות העצם של השריון הגרמי, אבל אינם חופפים להן.
   יש שהשריון הגרמי מפורץ או מנוון, ויש שהשריון הקרני מנוון.
הגולגולת שלמה, ללא פרצות. בין חלל הפה לחלל האף חוצץ חך משני בנוי גרם, המאפשר אכילה ונשימה בעת ובעונה.
לצבים אין שיניים. לסתותיהם מצופות חומר קרני קשה היוצר מעין מקור חד, הדומה למקור הציפור. עמוד השדרה קצר ובו רק 20 חוליות, למעט חוליות הזנב.
פתח הביב נדד לחלקו האחורי של הזנב - אולי בשל השריון המסורבל.
ארבע גפיים מפותחים היטב; יש מינים שגפיהם מותאמים להליכה על פני היבשה וצורתם מגושמת וגלילית, יש שהגפיים מותאמים לשחייה במים ובין אצבעותיהם קרומי שחייה, ויש מינים שלרגליהם צורת סנפירים שטוחים כמשוט.
רוב הצבים מיטיבים לחפור באמצעות רגליהם האחוריות. לרוב מספר האצבעות 5 בכל רגל. עיני הצבים מפותחים היטב ומוגנים ע"י שני עפעפיים, עליון ותחתון. וכן בקרום מצמוץ דק. אישון העין עגול.
לשון הצבים רחבה ועבה ואינה מסוגלת להשלף החוצה.  לסתות הצבים, חסרות שיניים ומכוסות מעטה קרני; הן דומות במקצת למקור העוף, לסתות הצבים משמשות לתפיסת המזון, קריעתו וגזירתו.
 הצבים בעלי השריון הקשה העוטה את גופם מכל צד מוגנים, לכאורה מפני כל אויב הבא לטורפם.
אויבי הצבים:  פֶרֶס שהוא מגדולי העופות הדורסים. נוהג לשאת בציפורניו את הצב מעלה ולהפילו ממרומים אל צוק הסלע, ע"מ לרוצץ את שריונו ואחרי כן לטרף את בשרו.
רָחָם (עוף דורס) ע"י ניקור בשרו במקורו החד מבעד לפתחים שבשריון. (נוהגים לנקר את צב הביצה).
הצבוע מסוגל לפצח במלתעותיו החזקות את השריון הקשה של צב היבשה.
 מבחינת הצורה החיצונית ואורח החיים הבסיסי ניתן למיין את הצבים ל 4 טיפוסים ראשיים: צבי יבשה, צבי ים, צבי מים מתוקים וצבי קרקעית.