שפן הסלעים

השפן הוא יונק חברותי, המשתייך למשפחת השפניים. הוא מצוי באפריקה ובמערב אסיה בלבד. בישראל הוא נפוץ בחרמון במדבר ובחבל הים תיכוני, בשטחים פתוחים וליד יישובי אדם.
שפן הסלעים פעיל בעיקר ביום. בעתות קור וחום עזים הוא אינו פעיל. הוא חי באזורי מצוקים, במחילות סלע טבעיות  ומצטיין בכושר טיפוס מעולה.
מזונו כולל צמחים שונים ואפילו צמחים רעילים. כמות המזון שהוא אוכל גדולה ביחס למשקל גופו ולצורך איסופו, הוא מטפס על עצים. הוא ממעט לשתות מים.
חושי הראייה, השמיעה והמישוש שלו מפותחים. הוא מסתייע בחוש הריח למציאת שבילים, לתקשורת חברתית ולזיהוי מזון.
השפן הוא בעל חיים חברתי, חי בעדרים המורכבים ממשפחות מספר. לעתים מגיע מספר הפרטים בעדר עד 100. כל משפחה הנקראת הרמון מורכבת מזכר בוגר, ממספר זכרים צעירים יותר, מנקבות ומגורים. המשפחות שוהות באזור אחד ולעתים רחוקות נודדות.
בתקופת הרבייה יושבים הזכרים הבוגרים על סלעים ופותחים בקריאות צרחניות, כדי להכריז על תחום מחייתם של הפרטים שבבעלותם. ככל שמתקרבת עונת ההזדווגות, מחריפה היריבות בין הזכרים בקבוצה. בכל משפחה נשאר לבסוף זכר בוגר אחד דומיננטי ובמקביל נוצרים עדרים של זכרים רווקים. הפרדה זו נמשכת עד להזדווגות.
ההריון של שפנת הסלעים ארוך במיוחד ונמשך כ-8 חודשים, שבסופם נולדים בין צאצא אחד לשישה צאצאים. הגורים מסוגלים ללכת ולטפס מיד עם צאתם מהרחם.
הם מגיעים לבגרות מינית בגיל 16 חודש, אולם בטבע הם בדרך כלל מגיעים לרבייה  רק בגיל שלוש וחצי שנים.
תוחלת החיים בשבי 13 שנים.
בטבע נטרפים השפנים על ידי נמרים ועל ידי עופות דורסים, בעיקר.
באזורים שבהם אוכלוסיית השפנים גדולה מאוד, הם מזיקים לגידולים חקלאיים.