שחף אגמים –הרחבת מידע

לשחף האגמים תפוצה-מאיסלנד ובריטניה דרך אירופה וצפון אסיה עד קמצ'טקה. זהו מין שמקומות חיותיו הם בריכות, אגמים, נהרות וכן ביצות מלוחות בחופים. הוא יציב במערב אירופה, יתר אוכלוסיותיו נודדות. בישראל זהו חורף שכיח ביותר וחולף. החולפים נודדים מאוגוסט עד אוקטובר ושוב ממרץ עד ראשית מאי. החורפים מגיעים בסוף אוקטובר ואוכלוסייתם מתדלדלת בהדרגה במשך מרץ ובמחצית הראשונה של אפריל. מספר הפרטים החורפים בארץ מגיע לרבבות. הם מרוכזים בשתי אוכלוסיות עיקריות: הגדולה לנה בחוף ת"א, לרוב מול תחנת רידינג, לעיתים ליד נמל יפו, האחרת לנה בצפון הכינרת. אל המקום הראשון מגיעים מים מחוממים מצינון המנועים, ובשני נובעים מעיינות חמים מקרקעית האדמה. שחף אגמים ניזון בעיקר בחסרי חוליות, אך המזון ושיטות איסופו משתנים בהתאם למקום, לעונה ולזמינות המזון: השחפים מסוגלים לצוד חרקים מעופפים כנמלים ושפיריות, לרפרף מעל למים ולנקר דגים מתים, לעקוב בהליכה אחר מחרשה פולחת בשדה ולאכול שלשולים בין הרגבים. כיום הם מתרכזים גם סביב מזבלות ואוכלים פסולת טרייה, תוך התעלמות מאדם ומרכב העוברים לידם. מדי פעם הם נוהגים לחוג באוויר ולהתנשא עד לגובה של שני ק"מ. הם מהווים סכנה למטוסים נוחתים וממריאים ומשום כך נעשו ניסיונות שונים להרחיקם משדות התעופה. לשחף האגמים מגוון תנוחות מיוחדים לו, ולכן יש שראו בו סוג נפרד.  ביציו נחשבו בעבר למעדן ונאספו  ברבבותיהן, וכך הלכה אוכלוסייתו ופחתה.