שרשיר – הרחבת מידע

לזכר השרשירי ראש ערמוני ופס-עין ירוק עובר לאורכו. גופו וצידי גופו אפורים-כספיים. על פני המים הוא ניכר גם באחוריו הצהובים-חוליים. ה"דגל", המשותף לזכר ולנקבה ירוק ועטור בפסים בהירים. מרבית אוכלוסיותיו נודדות בסתיו דרומה. הוא חורף במערב אירופה, באגן הים התיכון, במזרח התיכון ובאפריקה, עד לקו המשווה (בערך). להקת שרשירים נודדת עפה במבנה טיפוסי של ראש חץ. השרשירים מגיעים ארצה באמצע ספטמבר. רובם עוזבים באמצע מרץ. השרשירים נמצאים כמעט בכל סוג של מקווי מים מתוקים: בריכות דגים, שלוליות חורף, בריכות ביוב, תעלות ניקוז וכו'. הם אוכלים מה שמזדמן להם, בעיקר זרעים. הם ברווזים חברותיים מאוד, החורפים לרוב בלהקות גדולות, אך אפשר למצוא אותם גם בלהקות קטנות, ולעיתים אף כפרטים בודדים. מעוף הלהקה לאחר שהוטרדה הינו מהיר, תוך כדי ביצוע תימרונים