הצפע הארצישראלי הוא נחש ממשפחת הצפעוניים, כמו רוב הנחשים הארסיים בארץ.זהו נחש מסוכן, הנפוץ מכל הנחשים הארסיים בארץ והגדול מביניהם, וכן הוא נפוץ בחבל הים התיכוני המיושב. הוא שוכן בסלעים, שדות וחורש, פרדסים וביישובי אדם. אורכו מגיע ל 1.35 מטר ולמשקל של 1.5 קילוגרם. צבעיו אפור-צהבהב או חום. לאורך גופו פס מקוטע בצבע חום כהה ובצידי גופו כתמים כצבע הפס, המורכב ממעויינים המחוברים זה לזה. על ראשו ציור חום בצורת "V" שחודה פונה קדימה. סימן היכר לרוב בני משפחת הצפעוניים הוא: קשקשי הראש קטנים מקשקשי הגוף. הצפע הארצישראלי שוכן קרקע. הוא בעל כושר טיפוס טוב למדי ונמצא לעתים גם בסדקי חומות ועל עצים. הוא פעיל בשעות הלילה, בעיקר באביב, בקיץ ובסתיו. במשך היום הוא חבוי במקומות מסתור. טרפו העיקרי: מכרסמים (חולדות ועכברים אהובים עליו במיוחד). לאחר ההזדווגות הנקבה מטילה את הביצים במקומות מסתור. היא מטילה בין 10-30 ביצים (בהתאם לגודלה) והן מתבקעות אחרי 6 שבועות. גודל הצאצאים הוא כ 20 ס"מ. הצפע הארצישראלי מועיל לאדם, משום שהוא ניזון בעיקר מעכברים ומחולדות, אך הוא גם מסכן חיי-אדם. הארס של נחש זה משפיע על מערכת הדם של מי שהוכש. הוא גורם להרס תאי דם, הוא נוגד קרישה ומשפיע באופן באופן קשה גם על מערכת העצבים: שרירי הגוף של הטרף חדלים מלפעול, ולאחר שנפגעים שרירי הנשימה, הוא מת. משנת 1955 קיים בארץ נסיוב חיסון מוצלח נגד ארס הצפע ומאז מקרי המוות של בני אדם ירד כמעט לאפס. אויביו הטבעיים של הצפע הארצישראלי: הנמייה, החיוויאי (עוף דורס) וכמובן - האדם.
|