בגלגול הזה התעקשתי להיות שחרור. התעקשתי שם בשמיים כמו שבחיים לא התעקשתי. הייתי בכל הוועדות וכל פעם שאמרו לי "לא" לא קיבלתי את זה

וביקשתי לראות סמכות גבוהה יותר. לא, את אלוהים לא ראיתי, ממש בועדה לפני שמגיעים לאלוהים, המלאך נעתר לי. "טוב" הוא אמר. "אז מה אתה רוצה להיות עכשיו?"

כאן התבלבלתי. ידעתי מה אני לא רוצה להיות. אבל לא ידעתי מה כן. אז אמרתי את הציפור הראשונה שעלתה לי בראש "שחרור".

אם הייתי מקדיש לזה עוד יותר מחשבה בטח הייתי חושב על ציפור שמטיילת בעולם ולא כל הזמן גרה באותו מקום. אבל נמלה נשארת נמלה..

בכל זאת התקדמתי עודדתי את עצמי שיצאתי מהועדה. בכל מקרה בגלל הבלגנים שעשיתי הם שכחו למחוק לי את הזכרון וכך אני חי עכשיו כשחרור אבל אני עדיין זוכר את ימי כנמלה.

נו , ומה יותר כיף להיות שחרור או נמלה? מצליחה השחרורה להשחיל משפט. למרות שכל הסיפור נשמע לה מומצא. היא בטוחה שהוא רק מנסה לשעשע אותה

ולהעביר לה את הזמן.

שחרור , אין ספק. קודם כל אין לי מלכה על הראש. אבל הדבר הכי משמעותי שאני יכול לעוף. כשלמדנו לעוף אני היחיד שפחדתי. האחים שלי נפנפו ונפנפו ועפו.. ואני כל כך פחדתי ..בהתחלה לאמא היתה סבלנות בשבילי אבל אחר כך פשוט נתנה דחיפה קלה ופשוט עפתי. הסתכלתי על עצמי מהצד ולא האמנתי למראה עייני..

אני שפעם הייתי שם למטה בגינה קרוב לאדמה רואה את העולם מלמעלה. הרוח נתנה לי גב ופעם ראשונה אחרי הרבה זמן נתתי כבוד לאלוהים .

 

חוצפן קטן. פולט אלוהים . גבריאל בשלוה מרגיע אותו " הוא רק שחרור".

בנתיים השחרור ממשיך בהתלהבות.

 

גם כנמלה היה לי כזה רגע מיוחד כזה, פעם ראשונה שיצאתי מהקן נמלים להביא מזון והרגשתי את קרני השמש, לחום היה ויטמין מיוחד.

אז מרוב התלהבות שיתפתי את הנמלה הראשונה שעמדה לפני, היא מיד כיבתה את התלהבותי.

קודם כל תיזהר יש הרבה סכנות בדרך. תלך אחרי הריח אבל אם אתה רואה שקורה לי משהו תלך לצד השני לריח אחר.

עשיתי לה פרצוף בלי שהיא תראה. התרגזתי שהיא מקלקלת לי את המצב רוח והלכתי אחריה ואז כמו פתחנו פה לשטן ,צל כסה את השמש ובמקום לראות אותה

ראיתי חומה ואותה לא ראיתי יותר לעולם. פניתי לצד אחר והלכתי אחרי חוש הריח כמו שהסבירה לי. מאז הכעס נדבק לי לכל הפרקים.

העולם הזה לא מתנהל נכון, לי היו הרבה רעיונות. יש  דברים טובים בעולם אבל הגימורים לא מוצלחים.

עם כל הכבוד לאלוהים, ויש כבוד, זה לא בסדר שככה העולם מתנהל.

 

השחרורה משנה את התנוחה בה היא יושבת על הביצים. היא אוהבת שהוא מפטפט אבל דברים כאלו שלא יפתחו פה לשטן

תיכף יהיו כאן גוזלים. היא שוקלת מה להגיד.

 

אבל השחרור בתאוצה, מה שהכי מרגיז שאין למי להתלונן , אולי הוא מקשיב אבל ככה זה וזהו.

הוא אפילו לא מנסה לשכנע אותך,להסביר לנמק אלא הכללים ואיתם תחיה. אני לא זוכר איך הגעתי לשמים, לא סבלתי לפני כן.זה היה קצר וקולע.

הייתי בטוח שאם אני אראה את החיים מזוית אחרת אולי אני אפסיק לכעוס.

בגלל זה התעקשתי להיות שחרור. כשעפתי בפעם הראשונה הרגשתי שצדקתי , אכן העולם נראה אחרת והייתי לרגע מאושר.

אבל התרגלתי די מהר, ושוב יש לי תלונות ומענות , אני לא רוצה שוב לכעוס, אני ממש רוצה להיות מרוצה אבל זה לא יוצא.

אני רוצה לשלוט על כל העניינים. לא בכל העולם, רק בכל מה שקשור אלי, אבל אין עם מי להתמקח..

 

אלוהים מאבד סבלנות, לכל ברייה יש תהייה , גם שחרורים התחילו להתפלסף , לכל אחד דעה , זה עולם שנועד ליצירה.

יש הרבה עבודת תחזוקה, עוד מליון שנה יהיה עולם מושלם, כרגע הוא עדיין בבנייה, המלאך גבריאל קצת יותר סלחני, מה אתה אומר?

הוא שואל את אלוהים אולי בגלגול הבא ניתן לו להיות איש דתי.