|
היהודי הנודד בברלין לא עברתי את הסלקציה
סיפרתי שאני מחולון, אינסטלטור
צינתי שאני אוהב את "האח הגדול"
היא נעלמה תוך שתי שניות.
רציתי לצעוק
שיש בי הרבה רבדים
אבל החלטתי לוותר
שתלך ותמצא מישהו אחר אם הייתה מחכה עוד שתי דקות
הייתי מרכך אותה
עם כמה בדיחות אם הייתה מחכה עוד שעה הייתה שומעת איך הלכתי ברגל ליפו בגיל תשע וקיבלתי מסבא כסף וקניתי גלידה. הייתי מספר לה על אמא שלמרות שלא היו לה הרבה אמצעים תמיד דאגה שיהיו לי אופניים חדשים ושקיות ענקיות של שוקו
שרק היא ידעה להכין.
אם הייתה מחכה שעתיים
הייתה לומדת שלפעמים
הראש שלי ריק לא חושב על כלום.
ואם היתה לה ממספיק סבלנות
היתה מסבירה לי את עצמי יש בי כל כך הרבה תכונות שאני עדיין לא מבין.
אולי יש לה מזל שברחה
אולי לי יש מזל שהלכה
הזמן קצר והמלאכה מרובה
עכשיו אני בדרך לפריז.
| ||||
מה היתה הסיבה לטעויות שחזרו ונשנו?
חוסר הבנה. בהתחלה הכל נראה ורוד, עם המון תקוה.
מהלך לא מובן, מילה שלא במקומה
מעשה לא מוסבר וחוסר האמון מתחיל לעלות.
המלה מאבדת את כוחה והתקוה מאבדת את נפחה
וחושך ממלא את החלל, היאוש כאילו גדל מהר מדי.
כאילו נטוע בכל מקום מכתחילה משנה את צבעו
משקוף לאפור. הוא תמיד נמצא שם.
באתי לכאןלהילחם בו ביאוש.
למגר להשמיד שיאבד לעד.
לדרוך לרמוס שלא ישאר ממנו גרגיר
ולהתנהל בעולם
אשה עם אמונה בלי פחד בכלל.
.JPG)
