|
רגע של אי הנשיא אובמה עלה לאי בדלגוגים קלים בחוף האקליפטוס. נתתי לחוף את השם הזה כי על הצוק מעל לחוף יש אקליפטוס ותיק עם שורשיםעבים ועמוקים. הענפים שלו כל הזמן משוחחים. תמיד כשאני מתבוננת בו אני בטוחה שאם היה לי מספיק זמן על האי הייתי מבינה מה הם אומרים. בכל מקרה הנשיא אובמה עלה לאי בלי שומרי ראש בלי יועצים ככהלבד, זה מה שדרשתי. הוא לחץ את ידי בחמימות ובטבעיות אני הרגשתי מגושמת. הפנים שלי מעט האדימו. תרצה לשתות? שאלתי. כוס יין ענה עם החיוךהמפורסם שלו. הראתי לו את הדרך לבקתה. אובמה התרשם מהנוף ואני התמלאתי תחושת גאוות יחידה למרות שלא אני עשיתי אותו. בכניסה לבקתה התלהב מהערסל אבל אפילו לא ניסה לשבת עליו , היה ברור שהוא קטן מדי בשבילו. השיר "נפאל הרחוקה" התנגן ברקע. והמנה הראשונה שהגשתי בארוחה היה מרק כתום מתקתק. בשלב זה התחלתי לסגור מעברים וחיכיתי לשאלה. אובמה היה מנומס ודיבר באופן כללי על העולם. כמה עוני וחוסר צדק יש בעולם. חשוב שיהיה פיזור אוכלוסין טוב יותר..התחלתי להרגיש את המניפולציה ואת הלחץ הפיזי המתון.. עם העוף בתנור הגיעה גם הפואנטה. "תלמדי אותי לעוף" הוא ביקש, כך בפשטות כאילו הידע הזה הוא לא רק שלי. ידע שנותן לי חופש לעוף לאן שאני רוצה. לקפוץ ממדינה למדינה בלי פקקים. להביט על הכל מרחוק. פיתחתי כזאת שיטה שגם הרוח הגשמים והשלגים לא מפריעים לי. אני שוט עפה. יש כמה ציפורים שמכירות אותי ומצייצות לי בדרך. נזכרתי בהתערבות עם משה, המנהל - אמרתי שאם רק יתנו לי אי לחצי שנה ומספקים את צרכיי מזון ומחסה אני אלמד לעוף. הוא צחק, אמר שאני רק מחפשת לברוח מהעבודה. אחרי שבועיים באי כבר ידעתי לעוף. בצילומי הלווין ראו שאני יודעת לעוף . הנשיא אובמה שמסיים את תפקידו עוד שבוע, ביקש שאני אפגש איתו בדחיפות. בשלב זה ראיתי את שפתיו זזות ולא נסיתי להבין מה הן אומרות. אני דוקא מאמינה לו, נראה שהוא באמת רוצה לשנות את העולם לטובה. אבל זמני קצר... והמחשבה שהאוויר יהיה מלא אנשים מעופפים ולא רק שלי.. סורי אמרתי לו NO I CANT והגשתי את העוגה והקפה. ===================================================================== אני מכירה אותך מאז שהיית קטן" ----------------------- לא פוחדת מהכעס לא ממילים רעות לא מקללות נזיפות מרגישה חזקה יודעת שמותר לי לרצות ויש לי המון רצונות וכמיהות אוספת כוחות כעסים ריגוזים ומהאנרגיה אני יצליח לעוף למרחקים שם בשמים אני יעוף, אצפה במבט מפוכח אין שם מקום למילים קשות כמו ברד כואבות להחריד אחבק את עצמי בחיבה של מכרה ותיקה וטובה יבין לליבי וכאבי ויחייך לעולם כי לא יהיה מי שיכאיב לי אין בי רחמים קרובה בעיקר לעצמי חיה כך שנים קדה קידה נותנת חיבוק ויודעת שאני לא אלך לאיבוד. משימות לאשה בודדה לקנות בגדים יפים לצבוע בזמן לעשות התעמלות כל יום ( היום חובה) לעשות הליכת בוקר בגן הרצל (אופציה) להזמין חשמלאי שיתקן את השקעים להביא צבע שיצבע את הכתמים לאהוב את עצמך בין לבין לפני ואחרי כי השאר עסוקים בכל מיני עינינים שוליים אין ברירה זאת משימה שצריך לעשןת בצורה יסודית בלי תרוצים לצחוק כל יום לפחות פעם אחת להקשיב, להרגיש להריח להכיר לשמע לקרא לצעוק בכל העולם גדול | ||||
מה היתה הסיבה לטעויות שחזרו ונשנו?
חוסר הבנה. בהתחלה הכל נראה ורוד, עם המון תקוה.
מהלך לא מובן, מילה שלא במקומה
מעשה לא מוסבר וחוסר האמון מתחיל לעלות.
המלה מאבדת את כוחה והתקוה מאבדת את נפחה
וחושך ממלא את החלל, היאוש כאילו גדל מהר מדי.
כאילו נטוע בכל מקום מכתחילה משנה את צבעו
משקוף לאפור. הוא תמיד נמצא שם.
באתי לכאןלהילחם בו ביאוש.
למגר להשמיד שיאבד לעד.
לדרוך לרמוס שלא ישאר ממנו גרגיר
ולהתנהל בעולם
אשה עם אמונה בלי פחד בכלל.
.JPG)
