|
בראשית ברא אלוהים את הזעם
קין הרג
משה נלחם כל חייו
הרג,הרביץ,
צעק והתלונן לאלוהים,
שבר את לוחות הברית,
היכה בסלע ואפילו הוציא מים
דוד זרם עם יצריו הרג גנב וחמד אשת רעו
קיבל את עונשו והמשיך בדרכו
ואני נעה ונדה כמו קין
מכה בסלע אבל לי לא יוצאים מים
לא מצליחה לזרום עם היצרים.
הכעס מלווה אותי מלמעלה
נאמן כמו הענן במדבר
הוא פשוט תמיד שם.
בשנית הכעס יורד לי לבטן וגדל כמו כרס גאה רוצה לצעוק אבל לא יוצא שום קול אני יורה כמו דרקון שורפת מבעירה משאירה אדמה חרוכה מבהילה את עצמי נמלטת מסתכלת לצדדים בשלישית לכעס שלי אין צבע הוא שקוף מתכלה ואין לו גוף חור שחור אבל תמיד במפתיע נכנסת קרן אור פירורים שבורים השחור מתפוגג מסתכלת למרחוק רחוק לשם מסתכלים הכי טוב הכי טוב =============== אני והכעס מבינה לליבו ----------=======================
באתי לכעוס לצעוק לצרוח לאבד שליטה ולא לברוח כולם לזוז יש כאן אשה מבוגרת שרוצה להיות צעירה ובעיקר מאושרת את כל הכעס שנמצא בתוכי אולי יאכלו הצלילים אולי הם יצליחו לבלוע ת השדים כועסת על הזמן שהולך ונעלם על הפרצוף במראה שנראה מבוגר ולא מוכר כועסת על עצמי שלא עמדתי בציפיות ראיתי טלויזיה וחלמתי חלומות כועסת על האיש היחיד שהכיר את נפשי על חוקי היקום על הטבע האינושי על אלוהים על זכות הבחירה ואני כל היום תוהה ובוהה עכשיו העת זמן פנוי בשפע זמין זמן לכעוס לצעוק לרגוז להרוס הכל בהבל פה כמו שעשו במגדל בבל את כל הכעס שנמצא בתוכי אולי יאכלו הצלילים אולי הם יצליחו לבלוע ת השדים ========================================
לכעס נמאס לשמוע אותי מלהגת את כל היום רק מתפלספת תשתמשי באנרגיה לפעול לשנות להפעיל תפסיקי להשתמש בו נגדי או סוף סוף עלה בפניך חיוך תפסיקי לחשוב פשוט תעשי תהני, תשמחי תחיי ================ דלילה חלמתי עליך.. הייתי חסרת מנוחה אבל נחושה חייבת לשנות אותך. בחלום הרמתי את ידי וכעסך.. הכעס שצרוב בנשמתך הארוג בנימים הכרוך בורידים עלה אט אט לשמים כמו אדים של מים האבן באמצע הגוף התפרקה לחתיכות קטנות הדם החל לזרום באיבר הפועם באיטיות לא נגעתי פחדתי פתחתי את כף ידי ואתה.. אתה סוף סוף התחלת לעוף ציפור חופשיה
צמאה לעוף
לא לעבוד
אולי לעשן איזו סיגריה
להתלבש יפה
אנינת טעם
ללגום כוס יין מוזיקה קלאסית ברקע לצחוק לחייך
לעצב את הבית לא לעבוד
העבודה מלחיצה אותה
עורה מחויר
שיערה מסמיר
היא היתה מלכה לא מזמן מטוסים פרטיים מליונר עשיר עכשיו נשואה להיפי צריכה לעבוד לפרנס ילדה היא נועדה לעוף לא לעבוד
אולי לעשן איזו סיגריה
להתלבש יפה
אנינת טעם
ללגום כוס יין מוזיקה קלאסית ברקע לצחוק לחייך
לעצב את הבית לא לעבוד
העבודה מלחיצה אותה
עורה מחויר
שיערה מסמיר.
גם אני רוצה לעוף לחלום חלומות לראות מקומות רחוקים להכיר אנשים חדשים. רוצה לכתוב.
לא לעבוד.
דווקא אני צריכה להגיד למאיה לעבוד. אני מעדיפה לעבוד ולא להעיר
כי אחרת עורי מחויר ושערי מסמיר. | ||||
מה היתה הסיבה לטעויות שחזרו ונשנו?
חוסר הבנה. בהתחלה הכל נראה ורוד, עם המון תקוה.
מהלך לא מובן, מילה שלא במקומה
מעשה לא מוסבר וחוסר האמון מתחיל לעלות.
המלה מאבדת את כוחה והתקוה מאבדת את נפחה
וחושך ממלא את החלל, היאוש כאילו גדל מהר מדי.
כאילו נטוע בכל מקום מכתחילה משנה את צבעו
משקוף לאפור. הוא תמיד נמצא שם.
באתי לכאןלהילחם בו ביאוש.
למגר להשמיד שיאבד לעד.
לדרוך לרמוס שלא ישאר ממנו גרגיר
ולהתנהל בעולם
אשה עם אמונה בלי פחד בכלל.
.JPG)
