לפני שבועיים 
 נכנסתי לחנות ספרים 
 חיפשתי ספר של המשוררת הפולנייה 
 שכותבת יפה ומתה לפני שנה 
 המוכרת ישר ידעה 
 ווויסלבה שימברובסקה 
 ושלחה אותי למדף. 
  חנות רחבה 
  המון ספרים צפופים. 
  אלפי אנשים צעקו אלי 
  מכל הקירות 
  תקראי אותי , תקראי אותי, 
  עכשיו תורי. 
  בינינו, למי יש כוח 
 לכולם להקשיב. 
  
את הספר של המשוררת הפולנייה 
לא מצאתי, התייאשתי 
הרגשתי קטנה בעולם כל כך גדול 
כל כך הרבה מלל מסביב.
מי ירצה לשמוע  אותי 
עכשיו  שהחלטתי להשמיע קול
אני רוצה הכול.
עזבו אינטרנט , טלביזיה
משפחה, חברים
אני הדבר האמיתי. 
תקשיבו לי. 
  
אמש נכנסתי ושוב שאלתי
אולי יש לכם ספר שירים
של המשוררת הפולנייה 
שמתה לפני שנה
"ברור" ויסלבה שימברוזה
המוכר ניגש למדף ומצא
 בספר התאהבתי מיד

בגלל השיר על הכריכה
שיר אהבה בין הומור וחמלה 
קנאתי בה שהיא מאוד חכמה
מבאס להבין 
שאני חלק מההמון
ולמרות זאת לרצות
שכולם יעזבו הכול
אינטרנט, טלויזיה
משפחה, חברים
ויחשבו
שאני הדבר האמיתי
עכשיו תורי.
הרי גם אני לא נשארת
כאן לעולמים.