לאמא שלי היו חמישה ילדים.
היא נפטרה לפני הרבה שנים.
פעם בשנה ליד הקבר כולם נאספים.

הגדול בטוח שהוא מתגעגע אליה הכי הרבה. היא ציירה בשבילו את הציורים לבית ספר ונעלבה מאוד מהמורה שקיבלה בקושי ציון עובר.

נתנה לו לכעוס לרטון לצעוק. החזיקה בבית את נגרה (למרות שפחדה מכלבים) רק כי חשבה שזה יעזור לילדים.

בזכותה הוא הכיר את אשתו ובנה את ביתו.

הוא שם אבן. קד קידה. היית אמא טובה.

השנייה מתפלאה על עצמה שהיא מתגעגעת. אמא תמיד בחנה אותה מרחוק פעם בכמה שנים נתנה לה משפטי עצות.

רוב הילדות עברה במשא ומתן עיקש עם אמא לצאת מהבית. מלחמת יום כיפור היתה השבר סורי - אפריקאי של ילדותה.

אבא  שאהב אותה השתנה. התישב על הכורסה ביקש קפה כי אוטוטו הוא תיכף מת.

רק שאמא נפטרה התעורר והתחיל לגדל את התאומים, עכשיו הוא כאן, יושב בכסא גלגלים, חלש ותשוש כאילו באמת הוא הולך למות.

היא שמה אבן. קדה קידה. היא חושבת שבסופו של דבר היא דוקא דומה לה.

השלישית מקריאה על הקבר שיר. אמא תמיד רצתה שתהיה משוררת ותמיד האמינה בה שהיא מוכשרת.

היא לא ידעה להגן עליה מפני כעסו של אבא אבל ידעה לנחם אותה בבכיה ולתת לה לחם עם גבינה לבנה.

היא איבדה קצת את עצמה מאז שאמא הלכה. יש לה בית יפה, מטופח ,איש מוכשר שתי בנות יפות

הכל מרשים ונוצץ, רק כל כמה שנים הבניין שבפנים מתמוטט.

היא שמה אבן, קדה קידה. בלב מתנגן עוד שיר כועס ומתגעגע כאחד לאשה שהיתה בשבילה מספר אחת.

הרביעי עומד על הקבר עם ראש גאה. מגדת עתידות הסבירה לאמא שהוא יגיע הכי רחוק.

יש לו אשה ושתי ילדות יפות. שבוע שעבר קיבל תעודת הצטיינות בעבודה.

הוא עקשן ויודע מה הוא רוצה ואשתו מראה לו את הדרך וכך הוא משיג כל מה שהוא רוצה.

הוא שם אבן, קד קידה . הוא בטוח שהיא שם למעלה מלאת גאווה.

החמישי עומד על הקבר חסר מנוחה. נשבר לו עכשיו הלב על האבא,תוהה כמה זמן לו נשאר.

כשהיה קטן חשבו שהוא ואחיו התאום מפגרים כי רק בבית הם היו מדברים.

אמא נלחמה כמו נמרה והשקיעה בהם הרבה נשמה.

כשאמא נפטרה אבא השלים את המלאכה והיום הוא נשוי ויש לו ילדה מדהימה.

הוא בעיקר אוהב חתולים וכלבים . הוא טיפל  באמא ועכשיו באבא...

הוא שם אבן.  קד קידה. שקט דממה.

האמא יושבת על הקבר
מעשנת סיגריה

בוחנת אותם אם הם חיוורים

אם הם אוכלים כראוי

אם הם לבושים היטב

רק שלא יתקררו

כל כך שמחה שהם עדיין חיים.


===========================