בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

  
 
היי, אתם~! ברוכים הבאים לNinganOniNiji!
תודה וגלישה נעימה באתר!

כמה גולשים באתר?:  גולשים באתר - שיווק באינטנרט
שיא הגולשים עומד על: 7 
 

אני בצ'אט: זואי ♣ הנהלה
אין לקלל, אין לפגוע, אין להציף, אין להספים.
דרך ליצירת קשר: חפשו אותי בסקייפ - Flutterchan

והנה לכם, כותרות של הסיקורים מבית NON~ 
כי חייבים להעלות את המודעות לסיקורים!

  































 
 
 

NinganOniNiji
♥ - - - - - - - ♥ 
בהנהלת זואי - ראשי

 

לינקוקון
♥ - - - - - - - ♥




 

הסיפור: עונה 1
♥ - - - - - - - ♥
-
הרשמה
- דמויות
- סקרים
- הפרק שלכם
- דמויות משנה
- עלילה


אובות ופרקים: עונה 1
♥ - - - - - - - ♥ 
- פרק 1: קינושיטה, נעים להכיר
♥ - - - - - - - ♥ 
- אובה:  פתיחת הסיפור
(לקרוא לפני פרק 1)
- אובה: קינושיטה יוקו
(לקרוא בין פרקים 5 ו-6)
- אובה: אולימפיאדה דסו~!
(לקרוא אחרי פרק 13)


מומלצים בחום
♥ - - - - - - - ♥


>> אחוזת הזאב הלבן <<


>>   אנימלס פאנפיק   <<


>> Tenshi Roboto
 <<


>> Hana Ashite Kisu <<


עזרים
♥ - - - - - - - ♥

כפתורים: באקה טו טסט
אנימציות: באקה טו טסט
כפתורים: מיראי ניקי
כפתורים: האגנאי





 
 
 
 
 
 
 
OvA: אולימפיאדה דסו!~


דמויות המשתתפות באובה:







טסובאסה רץ על המסלול לצד לונה. "את בחיים לא תצליחי לעקוף אותי!" התרברב. "דווקא כן.." ענתה ברברבנות. שניהם התחרו על השנייה האחרונה,
וזה היה תיקו. "כל הכבוד," אמר ולחץ את ידה בספורטיביות. היא חייכה אליו חיוך קטן ומחתה את הזיעה ממצחה בתנוחה מגושמת. "מה זאת אומרת?!"
התפרצה מיד רימה. "זה לא עובד ככה, אני בטוחה שאחד מכם ניצח! אל תניחו לזה כל כך בקלות. אני חושבת שטסובאסה ניצח, לפחות לפי מה
שאני ראיתי.." לונה התרגזה. "אה, כן?!" שאלה והתכופפה לגובהה של רימה. "ואם אני אגיד לך שהגענו בדיוק, אבל בדיוק - באותו הזמן?" רימה
החמיצה פנים. "זה לא נכון, ולא אפשרי. תערכו תחרות חוזרת!" התעקשה. "אבל זה תיקו. ת-י-ק-ו, ילדה נמוכה ומעצבנת!!" וכעת הפנים של רימה
הפכו ליותר ויותר כועסים. רימה שתקה, לא היה לה מה לומר. מסתבר שהרבה קהל כבר הגיע סביבם. "מכות! מכות! מכות!" צעקו כמה בנים. "עוד
לא ראינו דםםם!" רימה הכריחה את עצמה להרגע ונשמה עמוק. "אנחנו לא הולכות מכות. אני, לפחות, ליידי." היא אמרה והתיישבה בצד. לונה חייכה
חצי חיוך וקיפלה את שרווליה. "אז אני רואה שאת מפחדת?" פניה של רימה האדימו. "לא, אני--" אבל לונה קטעה אותה, "מ-פ-ח-ד-ת! תרנגולת
פחדנית. בטח לא הלכה מכות כל החיים שלה.." כרגע פניה של רימה דמו לעגבניה מאוד בשלה. היא הלכה משם בכעס. הקהל המתלהב התפזר לעיתו.

טסובאסה ניגש ללונה. "אני חושב שהיא די נעלבה," אמר בנימה רגישה. "כן, היא נעלבה. וטוב שכך.. אתה חושב שהיא מחליטה על התוצאות של
המרוצים שלנו?! היא רוצה להפיג את האווירה הטובה בנינו.." טסובאסה הניח את ידו על כתפה של לונה, וסומק קל עלה בלחייה. "ובכן, אני חושב
שאת צריכה להתנצל." הוא חייך, והלך משם. "ג'אנה, לונה-צ'אן!" הסומק שעל לחייה הוגבר. והיא הלכה לחדרה בעודה ממלמלת לעצמה:
"טסובאסה-קון.." היא נכנסה למיטתה וכיבתה את האור. לאחר מכן הביטה בדובי שעליו מודבקת תמונה שלו. היא חייכה וחיבקה את הדובי.
 
"אוהיו גוזמאייסו~!!" הזדעקה אימי בעודה נכנסת לקפיטריה. "היום זה יום מצויין!" אמרה בעודה מתיישבת על הכיסא שמולו עליה לאכול. היא הוציאה
את הארוחה שלה מהתיק. "מה קרה, אימי צ'אן? ^^" שאלה הימג'י. "הו, את לא יודעת?! לורן החתיכי, שתי שכבות מעלינו, שיער בלונדיני, עיניים ירוקות
מדהימות, והרים של כסף.. הוא פנוי, החל מהיום! מעניין מי הייתה החברה הקודמת שלו. ברת מזל שכמותה. מעצבנת! אני כל כך רוצה אותו!"
היא תקעה את המזלג שלה בחתיכת בשר קטנה ונגסה בה. "סוגוי~!! זה כל כך טעים הימג'י-צ'אן!" התפעלה אימי. "אריגטו~ ^^ אני אלך להביא את
השתייה שלי~" אימי הרגישה מחנק בגרונה. "חחק.. חק..חק.." היא הזדחלה מתחת לשולחן. "אני רואה את האורר!" אמרה והתעלפה לרצפה. הימג'י
חזרה. "הו, מעניין לאן אימי-צ'אן נעלמה. זה נורא מוזר.." חשבה לעצמה. לונה נכנסה לשם והיא נראתה די נרגזת. היא ישבה לידן. "אוהיו," אמרה
בהיסח הדעת ואכלה סלט ירוק. טסובאסה נכנס לצד רימה. שניהם שוחחו בנחת, וישבו באותו אזור. "אוהיו!!" קרא טסובאסה. "תחושה.. חוזרת..
לגוף.." מלמלה אימי וקמה בחזרה. "הוו.. " אמרה והביטה בטסובאסה. "כן, שלום, מי אתה?" שאלה ברצינות מפתיעה. "אוה, את יכולה
לקרוא לי טסובאסה-קון," אמר וחייך, והקפיץ תפוז בידו. "אתה נראה לי מאוד ספורטיבי. זה נכון?" חיוכו התרחב. "כן, אני כן!" רימה משכה בחולצתו.
"טסובאסה-קון.. בבקשה אל תדבר איתה.." טסובאסה חייך חיוך נבוך ומשתדל, "אה..ב-בסדר, רימה-צ'אן.." לונה הביטה בהם במבט כועס. "טסובאסה-
קון, שחכת מהמירוץ שקבענו להיום?" היא שאלה בקול ענייני. "לא, אני זוכר!" ענה בחיוך. "טסובאסה-קון.. אתה רוצה לאכול את מה שהכנתי בשבילך?"
כמה בנים צצו מהשולחנות האחרים. "רימה-צ'אן הכינה לטס משהו! הוו! גם אני רוצה.." קראו כמה מהם. טסובאסה חייך שוב את אותו חצי-חיוך,
"א-אמ.. בסדר, רימה-צ'אן" הוא אמר. "אוקיי, מספיק!!" קראה לונה. "תעזבי אותו ע-כ-ש-י-ו!" אמרה בהדגשה ועלתה על השולחן. "טסובאסה-קון..
מה המפלצת הזאת רוצה ממני?.." שאלה רימה והחזיקה בשולי חולצתו. טסובאסה קם על רגליו. "גם אני שאלתי את עצמי את אותה השאלה." הוא
אמר בנימה רצינית. "ולכן אני מזמין אותך לדו-קרב, המפלצת ממגדל קלוסאום!" גם הוא עלה על השולחן. לונה חייכה. היא החזיקה מרית, וטסובאסה
החזיק כף חד פעמית. "זו החרב הקדושה של פלדת אל-חלד, החרב שהושלה בלהבות!!" קראה. "הא, כן? דעי לך, מפלצת ארורה, שאפילו עם פגיון
קטן כמו שלי, אני יכול להביס אותך בעיניים עצומות!" הם נאבקו קלות וצחקו, אז שבסוף הארוחה יצאו לחצר או לחדרים שלהם.
 
לונה וטסובאסה נפגשו. הפעם רימה לא הייתה שם בשביל לצפות בהם. הם רצו בכל הכוח, שניהם. לונה הגיעה - בהפרש קטנטן - לקו הסיום.
"ישש! ניצחתי אותך!" הוא נתן לה כיף ספורטיבי. "כן, ניצחת. אני הולך לבדוק מה שלום רימה-צ'אן, בסדר?" חיוכה של לונה הצטמצם בהרבה. "אה,
בסדר.." טסובאסה רץ. "רימה-צ'אן! רייימה צ'אן!" אמר שוב ושוב. הוא ראה אותה במסדרון חשוך. השעה הייתה כבר 8. "רימה-צ'אן! מה את עושה
כאן?" שאל והתנשף קלות. "אני איבדתי את הדרך, והיה לי ממש מפחיד כאן.." מלמלה. "אה, אוקיי. אני אעזור לך למצוא את הדרך חזרה.
בסדר? ^^" רימה חייכה חיוך קטן "כן" אמרה. "אני מרגיש כאילו אני צריך להגן עלייך, יודעת?" רימה תפסה בחולצתו ושתקה. "הממ.." הם הלכו
יחד. "רגע.. לא הלכתי דרך כאן.. אני חושב שדרך הצד השני," אמר טסובאסה. רימה הנהנה. "רגע.. אני חושב שדרך הדלת הזאת," אמר טסובאסה.
"בסדר.. בוא נכנס." כשנכנסו דרך הדלת, היה שם עוד מסדרון. חתולה קטנה בצבעים לבן וחום פסעה לעברם. היא יללה. עיניה היו כהות. רימה
הביטה באוזניה של החתולה, ועיניה נפערו. "תתרחק!" קראה. החתולה יללה פעם נוספת. "למה? זאת בסך הכול חתו--" החתולה התחילה להתעוות.
צבעיה השתנו בצורה מטרידה. היא הפכה להיות יצור ורוד בצורה של המספר 8, שבבית השחי שלו יש שני רמקולים ענקיים. המספר 8 השתנה
ל7 ואז ל6, במהירות. "זה מאוד מסוכן. תתרחק, אמרתי!" אוזניי החתול שלה הופיעו, וכך שמלה שמעוצבת כמו בגדי ליצנות. המספר 6 השתנה
ל5, והמפלצת הפכה להיות אדומה. "ב0 זה יתפוצץ!" קראה רימה. כל מספר שהשתנתה אליו המפלצת, היא אמרה אותו ברמקולים בקול מעוות.
רימה נלחצה. היא עשתה בידיה תנועות של חץ לאיזור העיניים שלו, הגוף שלו. שום דבר לא עזר. המספר 5 השתנה ל4 ואז ל3. ברמקולים נשמעו
המילים: "שלוש! שלוש! אני בשלוששששש!" בקול חולני. 3 השתנה ל2 ואז ל1. "רימה-צ'אן!" קרא טסובאסה. רימה ירתה במהירות לרמקולים,
והמפלצת נראתה כאילו היא 'מתפנצ'רת' ואז נעלמת לגמריי. טסובאסה התנשם. "טסובאסה-קון.. אני לא מי שאתה צריך להגן עליה." אמרה רימה
בשקט. טסובאסה הנהן, למרות שלא הבין לגמריי את מה שאמרה.

Ningen Oni Niji - בהנהלת זואי
© כל הזכויות שמורות אלא אם כן צויין אחרת - 2011-2012 ©