פרק 16: החלוקה והאימונים!



זה היה יום שמשי ובהיר. אייס-סנסיי הצליח להשיג לחבורה שלנו פטור מלימודים, בגלל "סיבה מיוחדת"; אתם יודעים, הוא מורה בכיר
ולכן מקבל רשות לעשות דברים כאלה, גם בלי לציין את הסיבה המפורטת. ומובן שבמקרה הזה גם לא יכל. הם היו בחדר האימונים.
מולו עמדו הימג'י, אימי, אריו, נרו, יוקו, לונה, ג'יידן, קמורו, אלואיס, רוי, הירו, נימפ, הידיושיי, רימה, מואה, נרו, טסו, ואסונה. "זו חבורה
גדולה יותר ממה שלקחתי בדרך כלל, אבל אפשר לחלק את זה היטב. כל מי שלא גילה את הכוח שלו עדיין, שיצעד צעד קדימה." הימג'י,
אריו, רוי, טסו ונרו צעדו צעד קדימה. "לקחתי אתכם בנוסף בגלל המלצות, ואני יודע שיש בכם פונטיצאל כבוי." הוא חייך חיוך חמים.
"כל השאר, הכנתי בשבילכם משהו.. מעניין. מי שלא גילה את הכוח שלו, שישב בספסל שם בינתיים." הוא החווה בראשו לעבר ספסל
שעמד בצד. "אני אחלק אתכם לקבוצות של עד ארבעה אנשים בקבוצה. ובקבוצות האלה, אתם תצאו למשימות מיוחדות." הם הביטו
בפניו בבלבול, "משימות? על מה לעזאזל אתה מדבר?" שאל טסובאסה. "אני יודעת. גילו דרך חדשנית ליצירת מפלצות, ועכשיו
מפזרים אותם ברחבי המדינה." אמרה רימה. "ובכן, זה נכון. מקור לא ידוע יוצר מפלצות, שהן בדרך כלל נוצרו מתהליך אלבוציוני
והתערבות בדי-אן-איי." "לינה, נאני, יומה ואביה של נאני היו תוצר של מפלצת כזו, כי הם היו יכולים להיות חצי אנושיים. זה סוג חריג וחזק
יותר של מפלצות." אמרה רימה. "כן, כן, את תמיד צודקת, אבל אשמח אם לא תכנסי באמצע הדברים שאני אומר. תודה." רימה הנהנה.
"בכל מקרה," המשיך אייס, "שני סוגי המפלצות האלו, אכן; מפוזרים בכל רחבי המדינה. לפעמים באיזורים עירוניים, ולפעמים באזורים
שאין בהם נפש חיה."

"אוקיי. נחלק אתכם לקבוצות. בואו נראה, בעצם אני צריך להרכיב את הקבוצות שיהיו שווים בכוחות, החזקים ביותר יעזרו לחלשים
ביותר, וכולי." הוא בחן את כולם. "ג'יידן, אתה החזק ביותר, ו..אימי, מצטער, אבל את כנראה החלשה ביותר." אימי עקמה את אפה,
"במילא ידעתי את זה, ומישהו כאן לא הפסיק להזכיר לי את העובדה הזו אפילו לא לשנייה הקטנה ביותר!" אמרה בזעם. "אה, כן? זה
מה שאת חושבת? אולי זה היה הקול שלי בראש שלך, תוך כדי שפינטזת עליי?" ענה ג'יידן בהתגרות. "אני עוד ארצח את הברווזנים
המטופשים שלך!" ענתה אימי ונופפה באגרופה באוויר. "שקט, שקט, אל תריבו. פשוט לכו לעיגול המסומן שם." הוא הצביע על עיגול
המסומן ברצפה. ושניהם עמדו בקווי המתאר של העיגול, מנסים כמה שפחות להתחכך זה בזה. "מיסטר פאפין, ברשותך," אמר אייס,
ומיסטר פאפין צווח צווחה קלה. העיגול התחיל לזהור כולו, ולבסוף שניהם נעלמו. הקבוצה בהתה בהם בהלם. "מ..מה קרה לג'יידן?"
שאלה הירו, "או, וגם.. לטאקוצ'י.." הוסיפה בטון ממורמר. "זה טלפורט. העברתי אותם למקום המשימה הראשונה. זה לא כואב או משהו."
ענה אייס בחיוך. "עכשיו, בואו נראה." הוא בחן את כולם. "לונה ורימה" אמר, וחייך. "לונה, לא הספקתי להתאמן איתך מספיק, וחוץ מזה,
המשתנים הם תמיד קשים הרבה יותר לאימון. רימה מבינה מאוד בתחום, אז היא תוכל לעזור לך בכל דבר, כל מה שתזדקקי לו."
לונה הנהנה. הן נכנסו לתוך העיגול, ומר. פאפין שוב צווח צווחה קצרה, ושוב המעגל זהר והעביר אותן למקום אחר במדינה.
אייס סנסאיי קרא את הקבוצות הנוספות ואלו עברו בפורטל: נארו, יוקו ואלואיס. מואה והידיושיי. נימפ. קמורו והירו. "אסונה," הוא הביט
בה וחייך. "הכוח שלך.. הוא לא כל כך.. חזק." היא עיקמה את אפה, "באמתת? זה לא כל כך נחמד מצידך לומר את זה, אני קצת נעלבת!"
"לא, זה פשוט כוח מסוג במה. כמו של מואה, בערך, רק ששלך פחות טוב, כי את משתנה לחיה, ובגלל ה..נפש העדינה שלך, את פשוט
לא יכולה לתקוף. גוגו של מואה כן יכול לתקוף, ובגלל זה היא כשירה לקרבות. את לא.." הוא בלע רוק. "אני מצטער. אבל את יכולה לעזור
לי לאמן את אלו שלא גילו את היכולת שלהם. תוכלי להיות העוזרת שלי," והיא רק רטנה, "לא. יש לך את הציפור שלך. וחוץ מזה,
להיות העוזרת שלך זה תפקיד די עלוב, והוא נשמע לי ממש לא מנצנץ!!" אמרה בכעס. "לא.. מנצנץ?.. א-ני מבין." הוא נאנח. "בכל מקרה..
אם את רוצה, תצטרפי לג'יידן ולאימי." והיא חייכה, "יש!!! לראות רומן לא אפשרי בפעולה?! זה החלום שלי!!!! תודה אייס-סנסאי!"
היא קדה קידה ועמדה על העיגול. מר. פאפין צווח שוב, המעגל זהר שוב, ושוב היא עברה למקום מסויים במדינה.