בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

  
 
היי, אתם~! ברוכים הבאים לNinganOniNiji!
תודה וגלישה נעימה באתר!

כמה גולשים באתר?:  גולשים באתר - שיווק באינטנרט
שיא הגולשים עומד על: 7 
 

אני בצ'אט: זואי ♣ הנהלה
אין לקלל, אין לפגוע, אין להציף, אין להספים.
דרך ליצירת קשר: חפשו אותי בסקייפ - Flutterchan

והנה לכם, כותרות של הסיקורים מבית NON~ 
כי חייבים להעלות את המודעות לסיקורים!

  































 
 
 

NinganOniNiji
♥ - - - - - - - ♥ 
בהנהלת זואי - ראשי

 

לינקוקון
♥ - - - - - - - ♥




 

הסיפור: עונה 1
♥ - - - - - - - ♥
-
הרשמה
- דמויות
- סקרים
- הפרק שלכם
- דמויות משנה
- עלילה


אובות ופרקים: עונה 1
♥ - - - - - - - ♥ 
- פרק 1: קינושיטה, נעים להכיר
♥ - - - - - - - ♥ 
- אובה:  פתיחת הסיפור
(לקרוא לפני פרק 1)
- אובה: קינושיטה יוקו
(לקרוא בין פרקים 5 ו-6)
- אובה: אולימפיאדה דסו~!
(לקרוא אחרי פרק 13)


מומלצים בחום
♥ - - - - - - - ♥


>> אחוזת הזאב הלבן <<


>>   אנימלס פאנפיק   <<


>> Tenshi Roboto
 <<


>> Hana Ashite Kisu <<


עזרים
♥ - - - - - - - ♥

כפתורים: באקה טו טסט
אנימציות: באקה טו טסט
כפתורים: מיראי ניקי
כפתורים: האגנאי





 
 
 
 
 
 

פרק 18: "אגם הברבורים"


דמויות המשתתפות בפרק:





הטלפון הנייד של אייס סנסיי צלצל. הוא הרים אותו, "כן?" אמר בנימה קלילה. "טוב, סנסיי; אומנם בדרך כלל לא כזה
אכפת לי מהדברים האלה, אבל הילדה הזאת פשוט משגעת לי את השכל!!!" זעקה רוקו. אייס סנסיי נאנח, "טוב, אני
מניח שאת יכולה להיות גם לבדך. אני שולח את הירו בחזרה לכאן" ורוקו ניתקה במהירות. "אפשר לחשוב עד כמה
מעצבנת היא יכולה להיות!" אמר לעצמו, והטלפון שלו שוב צלצל. הפעם זו הייתה קמורו. "אייס. אני לא רוצה להשתתף
בפרוייקט הזה שלך, שמעת? אני בכלל לא מחוייבת לשום דבר. תשלח אותי בחזרה" אמרה בקרירות. אייס נאנח שוב,
בינו לבין עצמו, ואז ביקש ממר. פאפין לשגר את הירו וקמורו בחזרה אליו. קמורו השתנתה, ורצה משם בעצבנות.
"א-אמ, הירו. אני לא ממש מבין.. גם קמורו וגם רוקו התלוננו עלייך" הירו הנהנה הנהון קטן, "אני לא רוצה להיות עם
אחת מהן. ואיפה ג'יידן? הוא חזר כבר, נכון? מה המצב שלו?" אייס חשב על זה קצת, "אני חושב שהוא הלך לקבל כמה
חיסונים במרפאה. אבל אחרי זה הוא יהיה לגמרי מוכן להמשיך לעוד משימה, את יודעת, הוא בין החזקים ביותר."
"כן, הוא בין החזקים ביותר.." חזרה על דבריו בנימת השתהות. "א-אני יכולה ללכת למשימה איתו גם, נכון?" שאלה
בשקט. "חשבתי שתבקשי את זה. אני חושב שהוא עובד הכי טוב עם אימי, אבל.. אני חושב שזו לא תהיה בעיה."
הירו הנהנה. ג'יידן בדיוק נכנס, היו לו תחבושות על מפרקי הידיים, אבל לא נראה שזה שינה לו כל כך. הירו רצה
לעברו, "ג'יידן!" קראה בשמחה. "איך אתה מרגיש?" ג'יידן רק בהה ברצפה בריקניות. "ה-..הכול בסדר?.." שאלה
בחשש. "כן, כן, הכול טוב..~" ענה ג'יידן. "אנחנו הולכים להיות במשימה ביחד! נכון שזה הולך להיות כיףף מאוד?~"
"כן, שיהיה, כיף.." ג'יידן נאנח, "איזה כיף, להלחם מול מפלצות שוב. זו סכנת מוות, את יודעת. זה לא אמור להיות כיף."
"האמת שסידרתי לכם משהו מיוחד. אתם אוהבים ביקורים בלונה פארק?" שאל אייס בעידוד. "כןןןןןן!" ענתה הירו,
"שיהיה.." ענה ג'יידן. "טוב, לכו ועמדו על המעגל." הירו הלכה ועמדה על המעגל, גוררת בהתרגשות את ג'יידן.
 
לעיניהם נגלה הלונה פארק הכי גדול שאי פעם ראו. פסלים ענקיים של ליצנים ברכו את פניהם, ושלט "ברוכים
הבאים!" הבהב בצבעים מבזיקים. הירו חייכה, וג'יידן רק הילך לו בצורה מוזרה. "עד שהמפלצת תתגלה, אנחנו
יכולים לשוטט! קדימה, מה קרה לך~?" וג'יידן חייך חיוך מאולץ, "ב-בטח, אמ, בואי למתקן הזה" אמר והצביע
על מתקן בשם 'אגם הברבורים: חוויה רומנטית שלא תשכחו'. הירו הביטה הצידה לשנייה, ואז שניהם הלכו למתקן.
הם עלו על סירה בצורה של ברבור ששטה על פני המים ברכות. ואז, הסירה נכנסה לתעלה ורודה וגדולה, עם מוזיקה
רומנטית ועלי ורדים רחניים על פני המים. היו שם פסלים של קופידונים. לאחר מעט הפלגה ממשוכת, בה ג'יידן
רק בהה במים בריקנות, צבע המים הפך להיות ורוד מוזר. הם הביטו בסירות שמלפניהם ושמאחוריהם. לאנשים
היה עור צהוב-אפור חולני, ועיניים שחורות ריקות. גופם התנפח למימדים גדולים. פסלי הקופידונים שבצדדים
חייכו חיוכים חולניים חושפי שיניים חדות, וירדו חצי לבבות בוערים. "נ-נאני.. ג'יידן.." אמרה הירו במלמול מפוחד.
עיניו של ג'יידן נפערו. "מה קרה?! איפה אימי?! פטוראני.. מה את עושה כאן?! מה אנחנו עושים כאן?!!" שאל בלחץ.
הירו חרקה את שיניה ואמרה משהו לעצמה. "אל תדאג. תחושת הבלבול שלך תעבור בקרוב." היא לקחה את
אחד חצי-הלב הבוערים, וחרטה עם החוד על צווארו של ג'יידן. ג'יידן נאנק והתפתל, ואחרי זה חייך. "הירו-צ'אן~♥"
אמר ונישק אותה. "אני כל כך עצוב שטאקומי-סאן הסתומה הזאת לא מתה במשימה הקודמת. אבל את..
את מבינה אותי. תמיד הבנת, תמיד תביני. אני אוהב אותך, הירו-צ'אן! ♥" אמר בהשתוממות. הירו חייכה חיוך
חולני, "בסדר, עכשיו אתה רק צריך להרוג את כל המפלצות המגעילות.. בשבילי?" כשהירו אמרה את המילה
האחרונה; 'בשבילי', עולמו של ג'יידן התהפך. הוא התרוצץ בין קיר לקיר, ערף לפסלי הקופידונים את הראש,
ולתקוע כוכבי נינג'ה בוערים בעורם של הזומביים המוזרים. לפתע, מהמים הורודים יצאו ידיים אפורות
שהתנודנדו ואז טפסו בסירתה של הירו. הם התחילו לעודד אותה ליפול למים. "ג'יידן!" צעקה, וג'יידן מיד חתך
את הידיים האפורות. "זהו. עכשיו אפשר להתנשק שוב, הירו-צ'אאאאן?~ ♥" שאל והביט בעיניה במבט
מטורף. "בטח, ג'יידן-קון!" ענתה ורכנה מעליו, שפתאום הסירה המשיכה לשוט במהירות, והם הגיעו למבוי
סתום. לסוף התעלה, היה מחובר מעמד כזה, ועליו, לב. לב ענקי ופועם, עם ורידים שהיו הזרועות שלו
והשתוללו והתפרעו לכל עבר. "אאעעעעעאאאאאאא!" השמיע הלב. "ג'-ג'יידן, תהרוג גם אותו.." ג'יידן קפץ
במהירות מהסירה, טיפס מקיר לקיר. הוא החל לתקוע חברות בלב, שדימם, ואז תפס את ג'יידן וממש בלע
אותו. "הירו-צ'אן? קצת חשוך לי כאן.. ת-תעזרי לי, או לפחות שתבואי לפה, כי אני רוצה שנתנשק שוב.." מלמל.
ידיים אפורות נוספות החלו לצאת מהמים הורודים. "בואי.. בואי אלינו.. יהיה לך בטוח יותר כאן.." לחששו קולות.
"ג'יידן!!!" צעקה הירו על סף דמעות. "ג'יידן! תשכח מ-מכל העניין הזה! לא אכפת לי אם אתה אוהב אותי או לא!
רק..ג'יידן.. תעזור לי!!!" הידיים האפורות משכו אותה אל תוך המים הורודים. והעינים שלה נעצמו. "פטוראני?"



 

Ningen Oni Niji - בהנהלת זואי
© כל הזכויות שמורות אלא אם כן צויין אחרת - 2011-2012 ©