בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

  
 
היי, אתם~! ברוכים הבאים לNinganOniNiji!
תודה וגלישה נעימה באתר!

כמה גולשים באתר?:  גולשים באתר - שיווק באינטנרט
שיא הגולשים עומד על: 7 
 

אני בצ'אט: זואי ♣ הנהלה
אין לקלל, אין לפגוע, אין להציף, אין להספים.
דרך ליצירת קשר: חפשו אותי בסקייפ - Flutterchan

והנה לכם, כותרות של הסיקורים מבית NON~ 
כי חייבים להעלות את המודעות לסיקורים!

  































 
 
 

NinganOniNiji
♥ - - - - - - - ♥ 
בהנהלת זואי - ראשי

 

לינקוקון
♥ - - - - - - - ♥




 

הסיפור: עונה 1
♥ - - - - - - - ♥
-
הרשמה
- דמויות
- סקרים
- הפרק שלכם
- דמויות משנה
- עלילה


אובות ופרקים: עונה 1
♥ - - - - - - - ♥ 
- פרק 1: קינושיטה, נעים להכיר
♥ - - - - - - - ♥ 
- אובה:  פתיחת הסיפור
(לקרוא לפני פרק 1)
- אובה: קינושיטה יוקו
(לקרוא בין פרקים 5 ו-6)
- אובה: אולימפיאדה דסו~!
(לקרוא אחרי פרק 13)


מומלצים בחום
♥ - - - - - - - ♥


>> אחוזת הזאב הלבן <<


>>   אנימלס פאנפיק   <<


>> Tenshi Roboto
 <<


>> Hana Ashite Kisu <<


עזרים
♥ - - - - - - - ♥

כפתורים: באקה טו טסט
אנימציות: באקה טו טסט
כפתורים: מיראי ניקי
כפתורים: האגנאי





 
 
 
 
 
 

פרק 14: ברווזונים, בריכה, ג'לי!
דמויות המשתתפות בפרק:










בעוד טסובאסה ולונה מתחרים בשחיית חזה, מואה ואלואיס שטו על פני המים על מזרן מתנפח.
מואה רכנה מעליו והם התנשקו. יוקו ישבה על אחד הכיסאות שלצד הבריכה, משקיפה עליהם מבעד משקפי
השמש הלבנים שלה, בזעם. היא שקלה את האפשרות שבגד הים שלה, בצבע ירוק בוהק עם תחרה, לא מושך
מספיק. אבל היא ידעה שהוא כן, ובגלל שהם זוג קשה להם להביט בדבר שאינו פניו של בן זוגם במבט שיכור.
שיכור מהאהבה? יוקו לא הייתה בטוחה בכך. אימי והימג'י שחקו בכדור הים, שלפתע נזרק לכיוון יוקו וחסם את
שדה הראייה שלה. "גומן גומן, יוקו-צ'אן! תוכלי להחזיר אותו?" שאלה אימי במעט מבוכה. יוקו זרקה אותו בעצבנות
לכיוון מואה ואלואיס, ואלו נפלו מהמזרן והשתעלו. זה גרם ליוקו לחייך חיוך אכזרי במקצת. למואה לקח זמן
לצאת מהמים, ואלואיס נשא אותה ואז שכב על המזרן והם חזרו לתנוחה הקודמת. יוקו הפסיקה להביט בהם,
ובמקום זה קראה מגזין בעצבנות. לונה, לאחר שניצחה בסיבוב ה12 של תחרות השחייה, ישבה על שפת הבריכה.
"איפה קמורו-צ'אן?" שאלה. "יש כמה אנשים שלא נמצאים כאן," ענה לה טסובאסה. "אריו ונארו מהנדסים גנטית
משהו.. ג'יידן אמר לי שהוא הולך לשחק בטורניר השחמט אונליין למשך הימים הקרובים, ולרוקו יש.. את יודעת,
ענייני קופאין." לונה הנהנה בהבנה. "אבל, תקשיב. אני די דואגת לקמורו-צ'אן בזמן האחרון. עוברת עליה תקופה
קשה, ואני בטוחה שלשבת בבריכה ולהרגע זו פעולה שמאוד תעודד אותה." אימי נקפצה. היא יצאה מהבריכה.
"אני אטפל בזה! כוח המשהו - התקפה!!!" לונה הביטה בה יוצאת, וצחקה. "היא לא תפסיק עם כוח המשהו הזה,
הא?.." טסובאסה חייך בהסכמה. בדיוק אז הירו נכנסה, גוררת את ג'יידן באוזנו. "הוא אמר שישחק בדבר הזה
של השחמט, אבל נחשו מה?! עד עכשיו הוא לא ישן והתקיים על פיצה וקולה, בשביל להשלים את השלבים
ב'עולם הברווזונים'!!!" טסובאסה צחק בקול. "ברווזונים? ולחשוב שבגן היית בקטע של פונים ורודים.." אבל אף
אחד לא הבין למה טסובאסה התכוון. ג'יידן הביט בו בקרירות. "אתה עדיין בקטע של פונים ורודים" ענה במבט מקפיא.
טסובאסה פרע את שערו ואמר בקול רם, "אתה והפה הקשקשן שלך!" כאילו-בצחוק. ואז סינן מבין שיניו: "ואתה
טוען שברווזונים עדיפים?" ג'יידן התרעם. "כן!! לפי תורת הברווזון, זה.." אבל האירוע הבא קטע את דבריו; קמורו
ואימי הגיעו, כשקמורו עם אוזני החתול השחור שלה, ובגד ים שחור מנוקד עם תחרה, וסומק עז בלחייה. לג'יידן,
טסובאסה, ורוב הבנים בבריכה, היה קשה לעצור את מפלי הריר מהפה שלהם. "ע-על מה אתם חושבים שאתם
מסתכלים?" שאלה קמורו בעצבנות, והסומק שעל לחייה גבר. אימי חיבקה אותה. "קמורו-צ'אן, את כזאת
חמודה עם האוזניים האלה והסומק ובגד הים החמוד הזה!!~ *^*" קרקרה סביבה. קמורו הביאה לה אגרוף
בלחי, שגרם לה ליפול ברצפה בדרמטיות. "מים..מים.. אני צריכה מים.." מלמלה בקול יבשושי. "מאז שהקימו
את הבריכה, כלומר.. אתמול בערב, אני מת על המקום הזה!" קרא טסובאסה בהתלהבות, וג'יידן אישר את דבריו.

"הנתיחה שלאחר המוות.. מתחילה" הכריזה אריו ברצינות. היא ונארו רכנו מעל מיטת חולה באור מעומעם. עליה
היה משהו סגול ומעוך, עם צבעים אחרים מעוכים בתוכו. "אחות, מלקחיים" אמרה אריו, מבטה עדיין ממוקד בדבר
המעוך ההוא. לפני שנארו הספיק להתלונן על העובדה שהוא לא אחות לא אח, הוא הושיט לה מלקחיים. "ואני לא
אחות, אני-" אריו קטעה את דבריו, "שקט, שקט, זה ניתוח מורכב ומסובך.." בעזרת המלקחיים היא הרימה את
דבר צהוב ומעוך והניחה אותו על תבנית. "מזרק.." אמרה בשקט. נארו הגיש לה מזרק מלא חומר בצבע טורקיז.
היא הזריקה את החומר אל המנותח שלה, והוא נעשה לכדור בגודל כף היד. שתי עיניים נפקחו, אבל היו לבנות
וריקות ללא אישונים. היא השכיבה את הגוש, חתכה ריבוע קטן, הכניסה לתוכו חומר מעוך וסגול, וסגרה. אחר כך
הזריקה לו שוב חומר בצבע טורקיז. "הידית!!" אמרה בקול דרמטי. נארו הוריד ידית קטנה, והמגש עלה למעלה. הוא
יצא מהחור בתקרה שבמקרה היה שם. ברקים, רעמים, גשם ועננים כבדים הופיעו בשמיים. "יצרתי חיים!!" אמרה
אריו לרקע קולות הרעמים והגשם, וצחקה צחוק מרושע.

"נאני? גשם? בקיץ?" אמרה לונה בפליאה, וכולם ברחו מהבריכה אל החדרים החמימים. כולם התבאסו, אבל
בעיקר הבנים, שלא יכלו לראות יותר את קמורו עם אוזני חתול ובגד ים. נארו הביט באריו וצחוקה המרושע בחשש.
"אמ..אריו-צ'אן?" אריו השתעלה לרגע, "אבל הבהרתי את הנקודה, נכון?" נארו הנהן בזריזות. "תראה איזה
חמודי-מודי!" אמרה וצבטה את לחיו של המפלץ. הוא היה כמו כדור פלסטלינה בגודל כף היד, בצבע צהוב חרדל.
היא הזריקה לו עוד מהחומר, אישוניו נהיו כחולים וצלולים, צמחו לו גפיים קטנים, פה קטן ומחייך, ו..איך לא,
שפם חום ענק ומדיף ריח שושנים. אריו נתנה לו גזר, והוא זלל אותו בהתלהבות. נראה כי גדל במקצת. גופו
היה צלול יותר, והיה אפשר לראות במטושטש את העיקר הראשון שלו, בצבע טורקיז. "המפלצת הראשונה שלי!
הבוסית כל כך תשמח!!" נארו חייך חצי חיוך, "מאז שערקנו לכאן, לא חשבתי שניצור מפלצת כל כך מהר.."
נראה כי אריו התעצבנה. "מה זאת אומרת - ניצור? אני יצרתי אותה לגמרי בעצמי!" נארו התעצבן גם הוא -
"אבל אני עזרתי לך!! מגיע לי קרדיט! גם אני רוצה פרס מהבוסית!" אריו חסמה את פניו עם ידה. "לא, לא, לא.
נראה אם תספיק!!" היא יצאה מהחדר והחלה לרוץ במסדרונות. לפתע, נרו עצרה אותם. "אח קטן, מה אתה
עושה?" שאלה בתוקף. "זה לא עניינך.." נרו התעצבנה, "בתוך אחותך הגדולה, ומתוקף תפקידי לשמור עלייך,
אני דורשת שתגיד לי מה אתם עושים!!" היא גררה את נארו לחדרה וטרקה את הדלת. "עוד אחד מהסודות
המטופשים שלך?!" שאלה בעצבנות. "אמרתי לך, אריו-צ'אן השביעה אותי לא לספר. כשהצטרפנו ל.." נרו
נבחה בעצבנות, "למה?" היא דחקה אותו לפינה. לבסוף הוא נעלם. נרו חיפשה אותו בכל החדר ולא מצאה שום
זכר מאחיה. היא שכבה את המיטה ונאנחה. "אח טיפש.." מלמלה וחיבקה כרית בצורת דובון ורוד, ונרדמה.

השמיים התבהרו, וכעת כולם יכלו לחזור לבריכה. הפעם גם אריו ונארו הצטרפו. "אריו-צ'אן.. אף פעם לא חשבתי
עלייך ככה, אבל.." הוא האדים. אריו רק ישבה על שפת הבריכה ושתתה מילקשייק בקולניות. פתאום שם לב
ג'יידן, שמסיבה לא ברורה חדל לשנייה לבהות בקמורו, שהירו לא הייתה שם. מעניין איפה היא? חשב. ולמה בכלל
זה אמור.. זה אמור להטריד אותי?

"עוד מפלצת ג'לי, אתה אומר?" הוא הנהן. רימה הצטרפה אליהם. "מפלצות הג'לי הן עסק מסוכן במיוחד."
אמרה ברצינות. "בהתחלה הן יכולות לאכול דברים שיותר קטנים מהן, וככה הן גודלות. בהונג קונג הייתה
פעם מגיפה של כאלה, אבל כל נבחרי האזור הצליחו לעצור אותם. אומרים שהמפלצות האלו יוכלו להשמיד
את כל הגלקסיה, יום אחד." הירו הביטה בה בריכוז. "יש לי שאלה. איך נוצרות המפלצות?" רימה שתקה,
ואז אמרה בקול שקט.. "את עוד תדעי. בבוא היום, את עוד תדעי. כולכם תדעו." הירו הנהנה. "אז, איפה
אמרתם שהיא?" רימה רק הורתה לה לבוא אחריה. הן יצאו למדשאות בחוץ. "המפלצת אמורה להיות.."
אבל היא נקטעה בדבריה, והתכופפה לדשא. היא הרימה חתיכת ג'לי קטנה וצהובה. "היא אמורה להיות כאן.
לאייס-סנסיי יש רדאר מפלצות, אז נוכל לבדוק אצלו." הן הלכו בצעדים שקטים על המשרד של אייס-סנסיי,
והוא הגיש להם מכשיר שדמה לפלאפון נייד. הגדר את סוג המפלצת. השמיע המכשיר בקול רובוטי למדי.
בעזרת מסך המגע, רימה הגדירה ג'לטרקון, מפלצת הג'לי. מידע את הג'לטרקונים הופיע. ג'לקטרון היא מפלצת
הג'לי, מבין המפלצות המסוכנות ביותר. הן מיוצרות ב****, והתכונה העיקרית שלהן היא הגדילה שלהן.  
רימה הגדירה "אתר ג'לטרקונים בסביבה". המכשיר החל לצפצף. לא נמצאו ג'לטרקונים בסביבתך.
"כנראה שהוא שיקר. כנראה שהם לא נמצאים באיזור. או שאולי.." היא התנשפה. "מה? אולי מה?"
"לא חשוב. פתאום יש לי חשק מוזר ולא רגיל לשתות תה. את באה?"

Ningen Oni Niji - בהנהלת זואי
© כל הזכויות שמורות אלא אם כן צויין אחרת - 2011-2012 ©