|
|
פירוש הלכה י"ג שבט מחזור א'
ליצנות
ויש מחמת ליצנות דהינו שהרגיל את נפשו לליצנות ולחברת אנשים לצים ,על -כן ממילא נמשך גם -כן להתלוצץ מאשנים ולזספר בגנותם , על -כן מי שרוצה לנקות נפשו , יתבונן בגדול אזסור הליצנות בכמה ענינים ,כי לבד שהוא חוטא בעצמו , שהוא אחד מארבעה ,דברים שאין מקבלין פני שכינה עבור זה, כמו שאמרו חזס"ל {זסוטה מב, א }, עוד הוא מחטיא את הרבים , שאין מספיקין בדיו לעשות תשובה על זה , כמו שאמרו חז"ל {אבות פ"ה מי"ח }, ולבד כל זה - ההתעזסקות בדברים בטלים ,אפילו אם לא היה בו דבר אסור , מאבד את העת , אשר יוכל לעסוק בהם בדברי -תורה ולקנות חיי עולם הבא , ונראה מדעתו שהוא מבזה בעיניו דברי השם ושכר עולם הבא ,כומו דאמרינן בפרק חלק {סהנדרין צט ,א} על הפסוק {בדמבר טז,לא {"כי דבר ה' בזה "- רבי נהוראי אומר: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ,
וילמד האדם דעת ממה שאנו רואין ביושבי בית האסורין ,כשמוליכין אותן לשופט אל בדרישה והחקירה ,הם שומרין את פיהם ולא יוציאו מפיהם אפילו תבה אחת שהיא שלא כראוי לפי ענין ההוא ,והם מקבלין על עצמן כל ההכאות והבזיונות ולא יודו על האמת , אף שיודעין בנפשם , שבין כך ובי כך לא יחיו חיי נצח , ואפילו אם יודו , קרוב הדבר שלא יומתו , כי מעוטא דמעוטא דמעוטא שנגמר דינם למיתה , אף-על -פי -כן -נקל להם לקבל על נפשם כל היסורין מחמת ספק ספקא של אריכת חיי שעה , ועל אחת כמה וכמה איך צריכין להתבושש אותן האנשים היושבים בחברת אנשי לצון כמה שעות ואין מי שמכה אותם ומכריחם לזה , ואם יתאפקו מלדבר דבורים , אסורים יזכו לחיי נצח , כמו דאיתא במדרש , שעל כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער ,
השיעור היומי
|
|
.gif)
