בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע :שמיעת לתועלת
277 יום
י' תמוז
על פי הכוונה
בעוד ששמיעת דברים שליליים למטרה תועלת איננה בגדר עבירה על איסור קבלת לשון הרע בטרם שומעים דברים כאלו חייב השומע להיות בטוח שאין הוא גורם למספר הדברים לעבור עבירה , ראינו שכדי לספר את הדברים הנחוצים מכלי , שייחשבו כלשון הרע ,חייבים להתקיים כמה תנאים , לדוגמא ,כוונתו של המספר צריכה להיות לתועלת , אם המספר אינו מכוון לתועלת ,יהיו דבריו לשון הרע ,למרות העובדה שיש להם חשיבות לגבי השומע במקרה כזה , שמיעת הדברים תהיה עבירה על "לפני עוד לא תתן מכשל " {ויקרא י"ט ,י"ד},
אם אדם עוסק בשותפות עם מישהו אחר ,ואז במקרה מתחיל ידיד לדבר לשון הרע על אותו שותף , הוא חייב להפסיק אותו מיד או לעזוב את המקום ! היות והמספר אינו יודע שהשומע קשור עם אותו אדם בקשרי עסקים , הרי הוא מדבר לשון הרע וחובה להפסיקו ,
" אם ירצה הקב"ה לחפש זכות על האדם , לא יבצר ממנו"
פירוש הלכה י' תמוז מחזור ב'
במידה שאדם מודד מודדין לו
אצל אם הקדוש -ברוך -הוא יתנהג עמו במידת הרחמים ויחפש עליו זכות בכל עניניו ,ישארו זכיותיו על מכונן , ויותר מזה , שאפילו אם נמנו מעשיו ונמצא שיש לו רק עונות -אם הקדוש -ברוך -הוא יתנהג ,עמו במידת הרחמים הגמורה , יתמעט מנינן ,כי בוודאי ימצא כמה וכמה מהעוונות שיש לחפות עליו שעשה אותן בשגנה או בסיבה אחרת ,כללו של דבר : אם ירצה הקדוש -ברוך -הוא לחפש זכות על האדם , לא יבצר ממנו וממילא אם יתמעט מקצת עונותיו ,יכריע הכף -זכות ויקרא עליו שם צדיק לעולם ,
והנה כל זה תלוי לפי ההנהגה שהנהיג את עצמו בימי חייו עם הבריות : אם דרכו היה לדון אותם לכף -זכות ,דנין אותו גם -כן לזכות ,כדאיתא בשבת קכז : ואם דרכו היה ללמד חובה על הבריות ולדבר עליהם רע - גם המלאכי -השרת מדברים עליו רע למעלה , כדאיתא במדרש משלי {יא ,ה} ,על -כן צריך שידע האדם בנפשו בעודו בחיים , כי בעת שהוא דן את חברו , בין לטב בין למוטב , אז בדבוריו ממש הוא מסדר דין לעצמו ,
השיעור היומי
|
|
|
)
.gif)
