בס"ד
ספר חפץ חיים 
רכילות :תועלת
142 יום
כ"ג שבט
תוכחה במקומה
*תנאי שלישי :הוכח הנאשם בטרם הדבר עליו *
ראינו לעיל בענין לשון הרע שאסור לדבר בגנותו של אדם לשם תועלת מבלי לדבר איתו על כך תחילה היוצא מן הכלל הזה הוא כאשר השיחה , עם אותו אדם עלולה לחבל בהשגת המטרה הרצויה {ראה לעיל ,יום 43 ויום 72}
אשר לאיסורי רכילות , עלול היוצא מן הכלל, כלומר שלא לדבר החילה עם האדם העומדים לדבר עליו רכילות , להיות שכיח יותר מן הכלל , כאשר פלוני כבר גרם נזק לזולתו או עומד להזיק לו , אין להכנס עמו לשיחה בענין זה אם הדבר יגרום לניזוק קשיים בהגנה על עצמו או בהשגת פיצויים ,
במצבים אחרים של רכילותת , החובה הראשונה היא להוכיח את הנאשם , ורק אחריה מותר יהיה הראשונה היא להוכיח את הנאשם , ורק אחריה מותר יהיה לספר את הרכילות כשמכוונים לתועלת , יתכן שהשיחה עם האדם תבטל את הצורך לספר את הרכילות אודותיו וחפיג את החשדות באשר לכוונותיו האמיתיות , {נושא התוכחה יורחב להלן, ימים 153 -152 ,}
"ונחרב עבור זה {עבור שנאת חינם }המקדש השני"
פירוש הלכה כ"ג שבט מחזור א'
תוצאת הנרגנות
הנה על -ידי -זה, על העשה ד"אהבת לרעך כמוך " {ויקרא יט ,יח }, ולג עלול מאוד לבוא לעוון שנאת חינם ,שיש עליה לאו מפרש, בתורה {שם יט ,יז}: "לא תשנא את חאיך בלבבך ", ונחרב עבור {עמוד ב}: בעוון שנאת חינם מריבה רבה בתוך ביתו של אדם , ואשתו מפלת נפלים ,ובניו ובנותיו של אדם מתים כשהם קטנים ,
ועובר על -ידי זה גם על מה שאמרה תורה {ויקרא יט ,טו}: "בצדק תשפוט עמיתך ", ופרשו חז"ל , שהכוונה לדון את חברו לכף זכות, ואיתא בספר חרדים {פרק דברי כיבושין : מהר' י"ם תשד"מ: פרק סואות לט ,} שהדן את חברו לכף -חובה ,הוא מרכבה לקפלת הטומאה הנקראת ' חובה ' ,
וגם על -ידי -זה עלול מאוד לחשוד בכשרים ,ואמרו חכמינו ז"ל בשבת , דף צז {עמוד א }: החושד בכשרים לוקח בגופו ,וגם לבוא על -ידי -זה לידי אסור אונאת דברים והלבנת פנים , וגם לעוון המחלוקת ,שענשה קשה מאוד ,וכנזכר לעיל בשער א, בפרק טז , הנה על -כן הרוצה להציל נפשו מני שחת ,יתרחק נפשו מהמידה הרע הזו, ואז טוב לו ,
השיעור היומי
|
|
)
.gif)
