נצור לשונך מדריך להלכות לשון הרע חפץ חיים, ג' אלול

דיוק בעובדות לעומת הצדקת המעשה

מובן שהדרישה לבדוק את אמיתות העובדות ולדייק בהן חלה על כל המקרים שבהם צריך לספר לשון הרע או רכילות כשמכוונים לתועלת , אולם ,יש בכל זאת צד אחר לדרישה זו אשר אינו חל בכל המקרים ,

ראינו לעיל {ימים 54 -51 } שהתורה דורשת מאיתנו לדון את זולתנו לכף זכות ולהימנע מהמסקנה שהוא חטא כל עוד אפשר למצוא דרך אחרת שכה ניתן להסביר את התנהגותו , כאמור ,גם כאשר ברור שפלוני חטא ,צריך קודם לכל להביא בחשבון את האפשרות שאולי היה הדבר כתוצאה מאי -ידיעה או בשל נסיבות מיוחדות ובתנאים בלתי רגילים ,

אף כי התורה מורה לנו לדון את האחרים לכף זכות , הרי אין לעשות זאת על חשבונו של הזולת,

לפי זה ,אם היה אדם עד למעשה שבו הזיק פלוני

"שכל דיבור של תורה וקדושה שדיבר .... נכסה ונמשך עליו מלמעלה רוח הטומאה ע"י דיבוריו האסורים "

פירוש הלכה ג' אלול מחזור ב'

התוצאה המבישה

במאמר הכתוב {משלי כד ,ל'} "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לבי , והינו , שיש שני מימי אנשים : אחד -עצל להשיג לנפשו תורה ומעשים טובים , וזהו "שדה איש עצל ", שלא למד , או שכח על -ידי עצלנותו , והשני , חסר -לב , שיש בידו תורה ומעשים טובים , אבל לבו חסר לדאוג עליהם שיתקימו בידו ,ומפרש על הראשון : "והנה עלה כלו קמשנים "- שתחת נטיעות יפות מדברי -תורה , גדלו קוצים וברקנים מדברי בטלים ועל השני : "כסו פניו חרלים וגו' "ובאורו הוא לפי ענינו , שכל דבור של תורה וקדושה שדבר , והיה באפשר לעלות ולעשות פרי הלולים קודש לה' , נכסה ונמשך עליו מלמעלה רוח הטמאה על -ידי דבוריו האסורים

השיעור היומי