בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע :קבלת לשון הרע
293 יום
כ"ו תמוז
אימות חשדות
התורה אינה מקבלת ראיה נסיבתיה כהוכחה לאשמתו של אדם לפיכך , כאשר מישהו חושד שפלוני התנהג שאל כראוי ,אסור לו להחליט שחשדותיו נכונים על יסוד תגובותיו של פלוני להאשמות נגדו או על יסוד כל התנהגות הריגה אחרת המצביעה על אשמתו ,
בכל זאת אם - בנוסף לראיה הנסיבתית - החשדות הללו נתמכים על ידי משיהו אחר ,הטוען שהיה עד לדברים וראה בעצמו את פלוני בעשותו את המעשה , ניתן להאמין שחשדותיו נכונים , מכל מקום ,השומע עדיין חייב ,במידת האפשר , לדון את המואשם לכף זכות , עליו להשתדל להבין את מגיעיו ואל ימהר לגנות אותו ,
יתר על כן ,אסור לספר את הדברים מבלי שנתקיימו התנאים המאפשרים סיפור גנאי כשמכוונים לתועלת ,
"שנקל לו לאדם לקבל על עצמו כל הבזיונות עם עי"ז ימנע ממנו הפסד"
פירוש הלכה כ"ו מחזור ב'
צדוק הדין
כמו שכתב בספר חרדים {ח"ר פ"ה מה' י"ם :פרק סו ,אות ,סה } וזה לשונו: בשמעי כל מחרפי ומגדפי ברבים ,אשים נגדי כף מאזנים : בכף אחת אשמותי ,ובכף שניה החרופין והגדופין ,ואביט כי כף האשמות מטה מטה - ואשתק ואצדיק דיני , וכן אעשה לכל מיני צער בדיבור ובמעשה }, דהלוא אנו רואין בחוש ,שנקל לו להאדם לקבל על עצמו כל הבזיונות ,אם על -ידי -זה ימנע ממנו הפסד נכסיו , כגון בעת השפרה ושארי צרות , רחמנא לצלן ,ועל אחת כמה וכמה אם יודע שבזה יסלק מעליו ענשי הגוף החמורין ,ומכל זה נוכל לדון במכל -שכן לענין הסבלנות , שלא יקשה על האדם רק בעת שהוא עומד נגד חברו ושומע בזיונו,
|
|
|
|
)
.gif)
