בס"ד
ספר חפץ חיים
לשון הרע :תועלת -סיוע למדובר
58 יום
כ"ח חשון
הימנעות מצביעות
אסור למתוח ביקורת על פלוני מאחורי גבו ,ועם זאת להביע הסכמה להתנהגותו בשעת שהוא נוכח ,גם באשר מותר לדבר דברי גנות כשמכוונים לתועלת , חייבים להימנע מחנופה מזויפת כלפי האדם המדובר ,אם הדאגה היא שאל לפגוע ברגשותיו , יהיה הפתרון לכך בהבעת הערכה ודאגה לאותו איש כבן אדם , אבל להביע התנגדות מפורשת להתנהגותו ,
אם האדם משוכנע שפלוני לא יקבל דברי תוכחה הוא בכל זאת חייב להוכיחו ולנסות לשכנעו להיטיב את מעשיו בטרם יפרסם ברבים את התנהגותו , כדי שלא ייחשב כחונף או כשקרן ,
במקרה , כדי שלא ייחשב כחונף או כשקרן ,
במקרה זה , שבו ברור שהחוטא לא יקבל את התוכחה , אפשר להימנע מהצורך לדבר עמו תחילה על ידי הבהרת כנותו המוחלטת והסרת כל חשד אפשרי באשר לה , לדוגמא אם אדם מדבר ברבים נגד החוטא {בפני שלושה } ולא בפני אנשים יחדים,
"כל המקבל לשוה"ר ראוי להשליכו לכלבים "
ספר שמירת לשון הרע
פירוש הלכה כ"ח חשון מחזור א'
בדבר גדול האסור לקבל לשון הרע
ודע עוד , שרוצה לזכות במידת השלום , צריך לשמור את עצמו גם -כן מענין קבלת לשון הרע ורכילות , במלבד עצלם העונש שיש על זה , כמו שאמרו חכמינו ז"ל {פסחים ק"כ ,א} כך המקבל לשון הרע, ראוי להשליכו לכלבים , שנאמר {שמות כג ,א }: "לא תשא שמע שוא ",
וסמיך לה {שם כב ,ל}: "לכלב תשלכון אותו "-עוד בא האדם על -ידי-זה לידי שנאת חינם וקטטות ומריבות לבסוף , כי מכיון שמקבל את הדבר תחלה לאמת שפלוני דבר עליו או עשה לו ענין פלוני ולפוני ,כמעט אי אפשר לאדם שימנע לעצמו מלצער אחר -כך לחברו ולהתקוטט עצמו עבור זה ,ולבסוף נסבב הדבר , שעל -ידי -זה נעשים שונאים גדולים , שכל אחד רוצה לבלוע דמו של חברו ושמח לאידו , וכל זה נעשה על -ידי הקבלה , שקבל את הדבר מתחלה לאמת גמור , ואלו היה הולך בדרך התורה , לא היה בא לזה, כי כשבא אחד אצלו וספר איך שפלוני עשה לו וספר עליו כך וכך יש לו לחושב בדעתו אולי הדבר שקר מעקרו , או הוסי, בו מעט שקר , ועל -ידי -זה נשתנה הדבר בכלו , או אפילו אם המספר לא הוסיף בזה הענין כלל - אולי לא ספר כל הענין כמות שהוא וגרע בו איזה תבות , או אמר בנגון אחר , ועל -ידי -זה נשתנה הדבר לגמרי , או לחשוב איזה צד זכות אחר , על האיש ,שבשגגה היה הענין וכיוצא בזה , וממילא לא היה בא הדבר לידי קטטה ומריבה ולידי שנאת חינם
השיעור היומי
.jpg)
)
.gif)
