|
בס"ד 
ספר חפץ חיים
180 יום
ב' ניסן
לשון הרע : דברי גנאי אוביקטיביים
מי שעבר עבירה
אסור לספר על אדם שעבר על מצוה כלשהי - בין אם זו מצווה מדאורייתא ובין אם היא מדרבנן , ואפילו סייג שתיקנו חכמים או מנהג מקובל מעשים באלו הם שליליים בעיני התורה ועל כן הסיפור עליהם הוא סיפור בגנות האחראים להם ,
לפיכך ,אסור לספר על ארוע שבו עבר פלוני על הלכה ,אפילו כשהמדובר בהלכה שהרבה מהמוני ישראל אינם נזהרים בה ,
" שיתרון האדם מכל בע"ח הוא במה שהוסיף בו הקב"ה את נפש המדברת "
ספר שמירת הלשון
פירוש הלכה ב' ניסן מחזור ב'
אוי לנו מיום הדין
ובפרט בענין שמירת הלשון דאם יתיר חס ושלום לנפשו להיות מכת מספרי לשון הרע בעולם הזה , וממילא בודאי לא וגם כדי שיהיה לו אחר -כך מה לספר ,גזו היא מידת הולך רכיל ,לילך ולשמוע במקום אחד כדי למכור הסחורה הזו במקום אחר ,כמו הרוכל בסחורתו {כמו דאיתא בתורת -כוהנים ובפרוש רש"י בחמוש {ויקרא יט ,טז }: ואם -כן יקלקל בחייו את חוש הדיבור וחוש השמיעה ,ובדואי יענש בנגדם לעתיד לבוא לשון הרע ורכילות שספר בפיו עבר על "לא תלך רכיל בעמיך "{ שם } , שתלוי שוא " {שמות כג,א} {כמו דאיתא בספר חרדים , בלאוין התלויין באזנים {פ"ג : במהדורת י"ם תשד"מ :פרק כג,} עין שם ,וכמו שהעתקתי דבריו ב"חפץ חיים " , חלק א ,כלל ו, בבאר -מים -חיים {סוף ס"ק ב } עין שם } וידוע שהם החושים הראשיים ,שבהם תלוי צורת האדם ושלמותו , ואפילו בעולם הזה {וכמו שידוע גם -כן מאמרם ,דחרש שאינו שומע ואינו מדבר הוא כמו שוטה וקטן לכל ענין ובבבא -קמא {פה ב .}: חרשו -נותן לו דמי כלו ,כי מעתה אינו שווה כולם }, וכל -שכן בעולם הבא,
ואף אם נאמר דלא יחסר לו לגמרי אלו החושים ,כי הלוא עסק בהם בימי חייו גם בדברי תורה וקדושה ,על -כל -פנים מקלקלין בוודאי יהיו ,כיון שקלקלן בעודו בחיים ולא עשה תשובה , וזה ידוע לכל מבין ,דאף בעולם הזה אם יקלקל חס ושלום כוח הדיבור השמיעה להאדם , אף שהוא יכול עדין לדבר ולשמוע אך בקושי גדול ,זה יצר לו לאדם בימי חייו , ויבזה הרבה יותר על -ידי - זה מאשר יהיה לו קלקול בשאר איבריו , כי הם חושים הראשיים אשר באדם ,וגם לא יוכל להעלים את חסרונן ,,
|
|
)
.gif)
