|
בס"ד
ספר חפץ חיים
רכילות :שמיעה
342 יום
י"ז אלול
שמיעה לתועלת
כשם שיש מקום להתיר סיפור רכילות {שבדרך כלל היא אסורה} כשמכוונים לתועלת , כן יש מקום להתיר שמיעת רכילות אם השומע באמת ובתמים מאמין שידיעת הדברים הללו חשובה לו ביותר , בגדר זה נכללים דברים היכולים לסייע לשומע להתגונן מפני אחרים המתכוננים להזיק לו ,או לשמוע דברים היכולים לסייע בתיקון הנזק שכבר נגרם לאותו אדם או לאחרים ,
במקרים כאלו לא ייחשבו הדברים בגדר רכילות אלא כדיבור המכוון לתועלת ,
"שכל יום ניתן לו מאת הבורא יתברך בחשבון מצומצם .... ולא יכול לפטור עצמו ביום זה ע"י יום שאחריו "
פירוש הלכה י"ז אלול מחזור ב'
היום לעשותם
כללו של דבר : האדם צריך לידע שבא לעולם הזה , רק על זמן מיוחד בשביל תורה ומצוות , ועתיד הוא לחזור לעולם העליון לקבל שכרו , וכמו דכתיב {דברים ז,
}:"אשר אנוכי מצוך היום לעשותם ", , ואמרו חכמינו ז"ל {עירובין כב ,א}: היום לעשותם ומחר לקבל שכרם ,אכן היצר מפתה לאדם בבחרותו ,שעוד יש לו שנים הרבה לחיות: ובאמת טעות הוא ,כמו שכתבנו למעלה , שכל יום נתן לו מאת הבורא יתברך בחשבון מצמצם {וכמו דכתיב {איוב ז, א}: "הלא צבא לאנוש עלי ארץ"} ,ולא יכול לפטור את עצמו ביום זה על ידי יו שאחריו ,והאדם בעולם הזה הוא כמו איש שבא לגור בארץ רחוקה על זמן מיוחד , וכמו דכתיב {תהילים קיט ,יט}: "גר אנכי בארץ , אל תסתר ממני מצותיך ", וצריך לחוס על כל יום ויום שלא ילך לבטלה,
ואמרתי משל נמרץ על זה: איש אחד , בשביל רב עניותו עזב מולדתו לגור בארץ רחוקה {אפריקה וכדומה } כדי להחיות בני -ביתו ,והיה שם איזה עשרות שנים , והיה עצלן גדול בטבעו והולך בטל בתמידות , ופגעהו איש אחד ממכיריו מעירו ושאלו : למה אתה הולך בטל , ולא תראה להשתכר ,שעל זה היתה נסיעתך ? והשיב לו :מה תתפלא עלי? עוד יש לי שהות , כי מיום ביאתי לפה הוא עדין רק בעשרים שנה ! ויען רעהו ויאמר לו : האם חסר דעה אתה ? אפילו אם היית אזרח מפה והיית הולך בטל בתמידות , גם -כן אין זה דרך יש לפני איש , כידוע לכל : ובפרט שאתה גר בפה , ועזבת ארץ מולדתך לבוא לפה ולהשתכר מעט ולחזור למקומך- היה לך להתבונן על כל יום ויום לחפש איזה דבר להשתכר באשר תמצא , ולא ילך שום יום לבטלה : ואתה משיב שאתה בסך הכול פה כעשרים שנה- תשובה כזו היא שיכה לשוטים ולא לאנשים !
|
)
.gif)
