בס"ד
ספר חפץ חיים 
לשון הרע : שמיעה לתועלת
276 יום
ט' תמוז
ידיעות נחוצות
מן האיסור "לא תשא שמע שוא " {ראה לעיל , יום 91 } אנו למדים שאסור לשמוע דיבור לשון הרע ואסור לקבל אותו , מכל מקום , כשהידיעות בהן מדובר חשבות ועשויות להיות לתועלת , מותר לשמוע אותן ,כשם שמותר לספר דברים כשמכוונים לתועלת ואין בהם משום לשון הרע , כן גם מותר לשמוע אותם כשיש בהם תועלת , הדברים שמותר לשמוע אותם כוללים כל מה שעוי לסייע במניעת נזק והפסד למישהו , או לתקן נזק שכבר נגרם ,ויהי זה נזקו של המספר ,השומע , זה שעליו מדברים או כל אדם אחר , הדברים כוללים מידע שיוכל לסייע במניעת או בתיקון נזק גופני , כספי ,נפשי או רוחני,
מותר לשמוע טענתו של אדם נגד פלוני אם השומע חושב שביכלתו לסייע בתיקון המעוות , או כאשר השומע או מישהו אחר עלול להיפגע באותו אופן על ידי אותו פלוני ,
"כי ידוע הוא דחובתו של האדם וזכותו , תלויים לפי רוב המצוות והעוונות שישי בידו "
פירוש הלכה ט' תמוז מחזור ב'
שלושה ספרים נפתחים ליום הדין
והנה מה מאוד צריך האדם להתחזק את עצמו במידה זו , לדון את כל אדם לכף -זכות ,כי על -ידי מידה זו דכף זכות, וכן להפך חס ושלום ,נקל להאדם להעלות על עצמו שם צדיק או רשע לעולם ,כי ידוע הוא דחובתו של האדם וזכותו תלוי לפי רוב המצוות והעונות שיש בידו , כמה שאמרו חז"ל בכמה מקומות {רמב"םהל' תשובה }, ריש פ"ג} :אם רב מצוות הוא בגדר צדיק , ואם רוב עונות ,הוא בגדר רשע , ואמרו חכמינו ז"ל בראש -השנה ,דף טז ,עמוד ב : שלושה ספרים נפתחין ליום -הדין {והיינו יום -הדין הגדול בעת התחיה ,כפרוש רש"י שם }: צדיקים גמורין -נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם ,רשעים גמורים {היינו רוב עוונות ,כפרוש רש"י שם } נכתבין ונחתמים לאלתר לגיהנום ,שנאמר וגו' , ובינונים וכו' , והנה ידוע הוא ,דבענין הזכיות שיש ביד האדם ,אף אם {הוא} כחול ירבון - אם הקדוש -ברוך -הוא יתנהג עמו במידת הדין הגמורה ,לא ישאר בידו כי אם מעט מזער ,כי כמה וכמה מהן לא השלים לעשות אותן בכל פרטיהן ואפניהן הנאותין לאותה מצווה , ואפילו אותן שהשלימן כדין ,לא היה באהבה וביראה ובשמחה הראוי לעשית המצווה , כללו של דבר : אם ידקדק הקדוש -ברוך -הוא , חס ושלום , אחר עשית מצותיו ,ימצאו רבן בעלי מומין ,והמצוות שישארו לו יהיה מעוטא דמעוטא נגד העוונות שיש לו ,ויקרא על האדם הזה עבור זה שם רשע לעולם ,
השיעור היומי
|
|
|
)
.gif)
