מתוך Wikipedia
ראול ולנברג (נולד ב-4 באוגוסט 1912, תאריך מותו אינו ידוע), חסיד אומות העולם. כיהן כדיפלומט שבדי, שהציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים בבודפשט, הונגריה, בתקופת מלחמת העולם השניה.
ראול ולנברג נולד בשבדיה שלושה חדשים לאחר מות אביו.
קיבל את תואר הבוגר (תואר ראשון) שלו באדריכלות מאוניברסיטת מישיגן שבארצות הברית בשנת 1935. בשנת 1936 הגיע לישראל ועבד בבנק הולנד בחיפה (בבניין שבו שכן הבנק, בפינת הרחובות הבנקים ושדרות המגינים, הוצב לימים שלט זיכרון לכבודו). בשנת 1937 הצטרף לצבא השבדי.
בקיץ 1944 חיו יהודי בודפשט תחת האיום היומיומי של הגירוש לאושוויץ. ולנברג הגיע לבודפשט ב-9 ביולי 1944, כחלק ממאמץ של שבדיה להצלת יהודים בהונגריה באמצעות הענקת דרכונים שבדיים. על-פי דרישתו ניתנו לו סמכויות פעולה נרחבות. במשך תקופה של שלושה חודשים הנפיק ולנברג אלפי דרכונים, התחקה אחר שיירות של אסירים והתעמת עם השומרים הגרמנים וההונגרים (ביניהם גם אדולף אייכמן). בטענה כי היהודים הללו היו תחת הפיקוח של שבדיה, הבטיח את שחרורם. הוא אף דאג להחביא כחמישה-עשר אלף יהודים בשלושים ואחד בתי מחסה. ההערכות השונות מדברות על 20,000 עד 100,000 יהודים שניצלו בזכותו.
ב-17 בינואר 1945 נעצר ולנברג על ידי הצבא האדום בבודפשט, ומאז נעלמו עקבותיו. הסובייטים טענו כי ולנברג מת ב-1947, אולם מאז נשמעו עדויות סותרות רבות. הסברה היא, שהרוסים תפסו אותו ושלחו אותו למחנה עבודה בסיביר.
ב-1966 הוכר ראול ולנברג בידי יד ושם כחסיד אומות העולם.
האנדרטה לזכר ולנברג בחצר המוזיאון היהודי בבודפשט
לקריאה נוספת