במהלך שנות פעילותו, ז’’בוטינסקי יצא כנגד הזרם המרכזי בתנועה הציונית. הוא התנגד לאופייה הסוציאליסטי של הציונות ושל ההתיישבות, למדיניותה הפשרנית מדי לטעמו במשא ומתן עם הבריטים ולמדיניות ההבלגה כנגד האלימות הערבית. בניגוד לזרם המרכזי של התנועה הציונית, אשר הדגיש את ערכי ההתיישבות ופיתוח הארץ, ז’’בוטינסקי הדגיש את הממד הצבאי וזכות היהודים להלחם בכוח על מולדתם. ז’’בוטינסקי ראה בחזונו צבא יהודי גלוי ועצמאי בארץ ישראל- חזון אשר לא זכה לראות את התגשמותו
|
|
|