התואר "חסיד אומות העולם" ניתן בימינו למי שנמנה עם המעטים שפעלו למען הצלת היהודים באירופה בתקופת השואה.
מקור הביטוי "חסידי אומות העולם" הוא בהלכה שבה ניתן תואר זה לגוי המקיים את שבע מצוות בני נח, ולאו דווקא למי שהציל יהודי
חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה וסיכנו את חייהם למען היהודים מסיבות שונות
יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה.
מחאה נגד הנאציזם
מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה
שליחות דתית, שמירה על ערכי המוסר והאנושיות
כמה מהם נתפסו והוצאו להורג.
אזרחים מקומיים רבים באירופה סיכנו את נפשם למען הצלת יהודים. מעשי ההצלה נחלקים לכמה קבוצות:
גויים שהסתירו משפחות יהודיות בביתם.
אזרחים שעזרו להבריח יהודים אל מעבר לגבול.
כנסיות ומנזרים שהסתירו משפחות יהודיות.
הקריטריונים העיקריים להכרת מציל כחסיד אומות העולם הם ארבעה:
- מעשה הצלה קונקרטי או עזרה בהצלה.
- הצלה שנעשתה מתוך סיכון עצמי.
- המציל לא דרש ולא קיבל תמורה כתנאי להצלה.
- הבקשה נתמכת בעדויות של ניצולים או חומר ארכיוני אמין.
שמותיהם של חסידי אומות העולם מונצחים ב"יד ושם" על קיר כבוד מיוחד ובשדרת חסידי אומות העולם. והם אף מקבלים מדליה ותעודת כבוד. הנצחת שמם וההכרה בגבורתם הנה תודתו של העם היהודי לכל דורותיו על הרחמנות והמוסר הגבוה שהפגינו אנשים אלה כלפי העם היהודי בשואה.
|