חג הפורים הוא אחד מחגי ישראל (למען הדיוק:יום הודאה), שנחגג בי"ד באדר (וקרוי גם "פורים דפרזים"). בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כדוגמתירושלים ויריחו, נחגג החג בט"ו באדר, והוא קרוי "שושן פורים" או "פורים דמוקפין". הקשר בין שושן פורים לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון דווקא, בא לבטא את הזיקה לארץ ישראל ולכיבושה בידי יהושע שחילק את נחלאות השבטים
מקור החג
החג הותקן לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. באותה עת שלטו הפרסים על חלקים נרחבים מיבשת אסיה, ובירתם הייתה שושן. על מזימתו של המן האגגי להשמיד את היהודים ועל ההצלה הפלאית שפקדה אותם מספרת מגילת. אסתר.
מקור השם "פורים" הוא בגורל (פור) שהטיל המן, בכדי לקבוע את המועד לביצוע מזימתו. ביום הטלת הפור חגגו היהודים את הצלחתם בשכנוע השלטון והרגו כ-500 גויים בשושן הבירה. אסתר דרשה וקיבלה מהמלך יום נוסף של הוללות מותרת ובו נתלו עשרת בני המן, אחשוראש בשושן נהרגו 300 איש וביתר הממלכה 75 אלף. היהודים לא נגעו בביזה בימי הוללות אלו.
שעליו מספרת המגילה מזוהה, ככל הנראה, עם בסכרס הראשון שמלך (485-465 לפנה"ס) בהיותו בן 35, דור רביעי לכורש מייסד הממלכה הפרסית שאיפשר ליהודים לשוב לירושלים. אחשוורוש ששלט ברוב אסיה והגיע עד לאפריקה ואירופה, ניסה לפלוש ליוון בראש צבא גדול, וסופו שנסוג בעקבות כמה מפלות, לא לפני שציוה להכות את הים האגגי בשוטים כנקמה על סערה גדולה ששברה את ראש הגשר שלו. סופו שנרצח בהתנקשות פנימית כעין מה שמסופר במגילה. לפי האגדה, דרוויש בנו יורשו שנרצח אף הוא בידי אחיו, היה צאצאם המשותף של אחשוורוש ואסתר.
מצוות החג
- מקרא מגילת אסתר בליל החג ובבוקר החג. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, משום שגם הן ניצלו בנס הפורים.
- משתה ושמחה. מצווה לשמוח בפורים, וכפי שנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". בתלמוד (מסכת מגילה נקבע שבפורים על אדם להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". בליל פורים נוהגים לקיים מסיבות, לרקוד, לשתות יין ולחגוג, אך עיקר המצוה היא ביום הפורים. "סעודת פורים" היא סעודת הודיה על הנס, כחלק ממצות השמחה, שכן אין שמחה לאדם אלא בסעודה טובה. עם זאת מציין הרמב"ם "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו".
- משלוח מנות איש לרעהו. מלשון הכתוב במגילת אסתר "משלוח מנות איש לרעהו" כאשר המילה "מנות" בלשון רבים, והמילה "רעהו" בלשון יחיד, למדו חז"ל שעל כל אדם לשלוח לפחות שתי מנות לאיש אחד.
- מתנות לאביונים. לפי ההלכה יש לתת לשני אביונים, שתי מתנות, או סכום כסף שאפשר לקנות בו דברי אכילה זמינים.
מטרת שתי המצוות האחרונות היא להגביר את האחוה ואת הגיבוש החברתי, הפך מה שנאמר במגילה - שהיהודים הם מפורדים ומפוזרים
ייחודו של פורים
- החג נחגג בשל תושייתה של אשה, אסתר המלכה משבט בנימין שהפכה להיות האשה החזקה באימפריה הפרסית (בדומה לסיפור יוסף במצרים), וסיכלה את זממו של המן. גם עצם הפיכתו של מאורע ההצלה לחג היסטורי, נזקף ליוזמתה של אסתר, ששלחה לחכמי ישראל באותה תקופה את הדרישה "כיתבוני לדורות". חכמי ישראל שרוחם לא הייתה כנראה נוחה במיוחד מהמגילה, אבל לא היו במעמד לסרב לשליטה הפרסית הכול יכולה, ניסו לדחות אותה בתירוץ שהדבר יגרום לקנאת האומות בישראל, דבר שלא התקבל על דעתה. לפיכך הנשים מצוות בכל החיובים של פורים, אף שאלו מצוות עשה שהזמן גרמן, שבדרך כלל נשים פטורות מהן.
- זהו החג היחיד בשרשרת החגים היהודיים שהותרה בו השכרות שבדרך כלל היא מידה מגונה בחיי היהודי. בפורים, למרבה הפלא הועלתה השכרות על נס - "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" כדי להדגיש כי היהודי נשאר יהודי גם אם הוא מאבד את "הדעת", את שכלו.
- זהו החג היחיד שפוצל לשני ימים (ולעיתים אף לשלושה). כל שאר החגים נחגגים בכל הקהילות באותו זמן.
- דרשה המציינת את חשיבותו של החג גורסת ששמו של יום הכיפורים ניתן להיקרא כ"כ-פורים", כלומר "כמו פורים".
-
חג הפורים הוא אחד מחגי ישראל (למען הדיוק:יום הודאה), שנחגג בי"ד באדר (וקרוי גם "פורים דפרזים"). בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כדוגמתירושלים ויריחו, נחגג החג בט"ו באדר, והוא קרוי "שושן פורים" או "פורים דמוקפין". הקשר בין שושן פורים לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון דווקא, בא לבטא את הזיקה לארץ ישראל ולכיבושה בידי יהושע שחילק את נחלאות השבטים
מקור החג
החג הותקן לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. באותה עת שלטו הפרסים על חלקים נרחבים מיבשת אסיה, ובירתם הייתה שושן. על מזימתו של המן האגגי להשמיד את היהודים ועל ההצלה הפלאית שפקדה אותם מספרת מגילת. אסתר.
מקור השם "פורים" הוא בגורל (פור) שהטיל המן, בכדי לקבוע את המועד לביצוע מזימתו. ביום הטלת הפור חגגו היהודים את הצלחתם בשכנוע השלטון והרגו כ-500 גויים בשושן הבירה. אסתר דרשה וקיבלה מהמלך יום נוסף של הוללות מותרת ובו נתלו עשרת בני המן, אחשוראש בשושן נהרגו 300 איש וביתר הממלכה 75 אלף. היהודים לא נגעו בביזה בימי הוללות אלו.
שעליו מספרת המגילה מזוהה, ככל הנראה, עם בסכרס הראשון שמלך (485-465 לפנה"ס) בהיותו בן 35, דור רביעי לכורש מייסד הממלכה הפרסית שאיפשר ליהודים לשוב לירושלים. אחשוורוש ששלט ברוב אסיה והגיע עד לאפריקה ואירופה, ניסה לפלוש ליוון בראש צבא גדול, וסופו שנסוג בעקבות כמה מפלות, לא לפני שציוה להכות את הים האגגי בשוטים כנקמה על סערה גדולה ששברה את ראש הגשר שלו. סופו שנרצח בהתנקשות פנימית כעין מה שמסופר במגילה. לפי האגדה, דרוויש בנו יורשו שנרצח אף הוא בידי אחיו, היה צאצאם המשותף של אחשוורוש ואסתר.
מצוות החג
- מקרא מגילת אסתר בליל החג ובבוקר החג. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, משום שגם הן ניצלו בנס הפורים.
- משתה ושמחה. מצווה לשמוח בפורים, וכפי שנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". בתלמוד (מסכת מגילה נקבע שבפורים על אדם להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". בליל פורים נוהגים לקיים מסיבות, לרקוד, לשתות יין ולחגוג, אך עיקר המצוה היא ביום הפורים. "סעודת פורים" היא סעודת הודיה על הנס, כחלק ממצות השמחה, שכן אין שמחה לאדם אלא בסעודה טובה. עם זאת מציין הרמב"ם "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו".
- משלוח מנות איש לרעהו. מלשון הכתוב במגילת אסתר "משלוח מנות איש לרעהו" כאשר המילה "מנות" בלשון רבים, והמילה "רעהו" בלשון יחיד, למדו חז"ל שעל כל אדם לשלוח לפחות שתי מנות לאיש אחד.
- מתנות לאביונים. לפי ההלכה יש לתת לשני אביונים, שתי מתנות, או סכום כסף שאפשר לקנות בו דברי אכילה זמינים.
מטרת שתי המצוות האחרונות היא להגביר את האחוה ואת הגיבוש החברתי, הפך מה שנאמר במגילה - שהיהודים הם מפורדים ומפוזרים
ייחודו של פורים
- החג נחגג בשל תושייתה של אשה, אסתר המלכה משבט בנימין שהפכה להיות האשה החזקה באימפריה הפרסית (בדומה לסיפור יוסף במצרים), וסיכלה את זממו של המן. גם עצם הפיכתו של מאורע ההצלה לחג היסטורי, נזקף ליוזמתה של אסתר, ששלחה לחכמי ישראל באותה תקופה את הדרישה "כיתבוני לדורות". חכמי ישראל שרוחם לא הייתה כנראה נוחה במיוחד מהמגילה, אבל לא היו במעמד לסרב לשליטה הפרסית הכול יכולה, ניסו לדחות אותה בתירוץ שהדבר יגרום לקנאת האומות בישראל, דבר שלא התקבל על דעתה. לפיכך הנשים מצוות בכל החיובים של פורים, אף שאלו מצוות עשה שהזמן גרמן, שבדרך כלל נשים פטורות מהן.
- זהו החג היחיד בשרשרת החגים היהודיים שהותרה בו השכרות שבדרך כלל היא מידה מגונה בחיי היהודי. בפורים, למרבה הפלא הועלתה השכרות על נס - "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" כדי להדגיש כי היהודי נשאר יהודי גם אם הוא מאבד את "הדעת", את שכלו.
- זהו החג היחיד שפוצל לשני ימים (ולעיתים אף לשלושה). כל שאר החגים נחגגים בכל הקהילות באותו זמן.
- דרשה המציינת את חשיבותו של החג גורסת ששמו של יום הכיפורים ניתן להיקרא כ"כ-פורים", כלומר "כמו פורים".
|