בפאן העולמי עם היוודע דבר התקיפה נשמעו על המבצע דברי ביקורת חריפים בישראל ומחוצה לה. הפעולה גונתה על ידי כמעט כל ממשלות העולם, וביניהן ממשלת ארצות הברית, אשר טענה כי ההתקפה פוגעת בסיכויי השלום במזרח התיכון. שבועיים לאחר התקיפה אישרה מליאת האומות המאוחדות ומועצת הבטחון החלטת גינוי חריפה ביותר נגד ישראל. בניגוד לעמדתה הידידותית בדרך כלל, תמכה ארצות הברית (באישורו של הנשיא רונלד רייגן ) בהחלטה.
בפאן הארצי בשמאל ייחסו את העיתוי שנבחר לתקיפה למועד הבחירות לכנסת, שלושה שבועות לאחר מכן. בבחירות ניצח הליכוד בראשות מנחם בגין את המערך לראשות שמעון פרס, ברוב דחוק, לאחר שהמערך הוביל בהפרש ניכר בסקרים. בין המבקרים בלטה התבטאותו של ראש מטה ההסברה של המערך אותה עת ולימים נשיא מדינת ישראל חיים הרצוג . בראיון כתב ה-בי.בי.סי בישראל בוב סימון זמן קצר לאחר פרסום ההתקפה, אמר הרצוג: "יש משהו מוזר מאוד במועד שנבחר (להפצצה)... אפשר היה לבצע את הפעולה לפני חמישה חודשים, ואפשר היה לחכות לממשלה חדשה, ולפגוע בכור לאחר הבחירות. כי לפי כל הדעות, הכור לא היה עתיד להיות 'חם' לפני ספטמבר הקרוב." בעקבות הביקורת הפנימית בישראל הגיב בגין בהתמרמרות, וטען כי הוא לא היה מסכן אנשים במוות ובשבי למען שיקולי בחירות. כיום ידוע כי בעיתוי התקיפה לא נשקלו שיקולים אלה, כי אם התקדמות הכור לעבר הפעלה מעשית, כך שאילולא הושמד, תוך שבועות ספורים הייתה פגיעה בו כרוכה ביצירת נפולת גרעינית שהייתה פוגעת בתושבים ובסביבה.
|