המנדט הבריטי, או, ליתר דיוק, המנדט הבריטי על ארץ ישראל, הוא כינוי למנדט (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים ואשר מכוחו שלטו הבריטים בישראל בין השנים 1920 ל-1948. "שלטון המנדט" הוא כינוי מקוצר לשלטון הבריטי שפעל בתוקף המנדט הבריטי על ארץ ישראל, "תקופת המנדט" משמש לתיאור התקופה שמתחילת תוקפו של המנדט הבריטי ועד לסיומו בחצות הלילה שבין ה-14 וה-15 במאי 1948 והביטוי "ממשלת המנדט" מציין את הממשלה הבריטית שפעלה בארץ בתקופת המנדט.
המנדט הבריטי היה בתחילתו (מ1917-1920) שלטון צבאי בא"י.
הביטוי "המנדט הבריטי", כשהוא נאמר בעברית, מתייחס למנדט הבריטי על ארץ ישראל, זאת מאחר שהתקיימו שטחי מנדט בריטיים גם בארצות אחרות. המנדט על ארץ ישראל הוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים על-פי ההסדרים שהיו מקובלים אז. ארץ ישראל לא הייתה מעולם מושבה בריטית, ולפיכך החוק והמשפט בה היו שונים במקצת מאלה שנהגו במושבות הבריטיות.
המרד הערבי הגדול היה מרד מאורגן שפרץ בארץ ישראל בשנת 1936 ונמשך שלוש שנים עד לשנת 1939. ביישוב היוהדי כונתה תקופה זו בשם מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. המרד הערבי כלל פעולות איבה אלימות כנגד היהודים בארץ באותה תקופה - יהודים נורו בזמן שעבדו, נסעו וטיילו, וגידולים חקלאיים רבים נשרפו.
ביישוב היו דעות חלוקות באשר לאופן התגובה למרד. ההנהגה הציונית דגלה בהבלגה וטענה ששימוש שיטתי בטרור נגדי יעמיד את היישוב בעיני הממשלה במצב אחד עם הערבים. ההנהגה חששה מתגובת הבריטים, מחיפושי נשק ומפגיעה בדעת הקהל.
מנגד היו שטענו כי אסור ליפול לחיי פחד ושיתוק שעלולים לעצור את התנופה הציונית ושההבלגה מביישת את היישוב ומציגה אותו כמוג לב.
עם גבור המאורעות, ההנהגה הציונית נאלצה לשנות את מדיניותה והחליטה על תגובה חריפה יותר כנגד הפורעים. התפתחה שיטת לחימה של "יציאה מן הגדר" על מנת לתקוף את הכנופיות הערביות בבסיסם. ארגון הגנה הקים יחידה ניידת בשם הנודדת"" שלאחר מכן התפתחה לפלוגות השדה"", אשר הגנו על היישובים מפני הכנופיות עוד לפני הגיעם ליעד וביצעו מארבים, מרדפים ופשיטות על בסיסי הפורעים.
במקביל, החל שיתוף פעולה עם הבריטים בהקמתפלוגות הלילה המיוחדות באימונו שלאורד וינגייט שכונה בשם "הידיד", אשר טמנו מארבים ופשטו על מרכזי כנופיות משטרת ערביות. נוסף לפלוגות הלילה גויסו יהודים כשוטרים מיוחדים ליחידות הנוטרים בהם ל, שפעלה להגנת היישובים העבריים.
היישוב הגיב למאורעות לא רק במישור הביטחוני אלא גם במישור ההתיישבותי, ובאותה תקופה הוקמו ישוביחומה ומגדל.
תקופת המנדט הייתה תקופה של התארגנות היישוב היהודי. היישוב היה מאורגן במידה כזו, שעם תום תקופת המנדט, היו רבים מהמוסדות הנדרשים לצורך פעולתה של מדינה עצמאית כבר קיימים ופועלים מזה שנים. המדובר במספר סוגי מוסדות:
- מוסדות נבחרים - בשנת 1927 אושרו המוסדות היהודים הנבחרים תחת השם הקיבוצי "כנסת ישראל"המדובר היה בשלושה מוסדות - "אספת הנבחרים" מעין פרלמנט של יהודי הארץ. "הועד הלאומי - הזרוע המבצעת של אספת הנבחרים, ו"הרבנות הראשית". גופים אלו עסקו בכל אותם נושאים הדרושים להסדרת חיי היום יום, כגון סעד, חינוך, תרבות ושירותי דת. הסוכנות היהודיתעל פי הצהרת בלפור,הממשלה הבריטית תקיים מגעים עם "סוכנות ראויה" של יהודי העולם. בשנת 1929 הוקם גוף ייצוגי ששמו "הסוכנות היהודית", אשר איחד כמה גופים קיימים כגון "ועד הצירים", "המשרד הארצישראלי", "הועד הפועל הציוני" ועוד. הסוכנות היהודית פעלה במיוחד בתחום העלייה והקליטה, והייתה מעין "משרד החוץ" של המדינה שבדרך.
- ההסתדרות . בשנת 1920 הוקמה "ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל". תפקידה של זו היה כפול. ראשית, שימשה כאיגוד מקצועי חזק לעובד היהודי. שנית, ייצרה מקורות תעסוקה, וגופים כלכליים רבים כחברות בניה, חברת ביטוח, הוצאה לאור של עיתון, ועוד, שהיו דרושים לפיתוח המדינה, וליצירת מקומות תעסוקה. כן דאגה ההסתדרות לרווחת העובדים (באמצעות "משען") ולבריאותם (באמצעות "קופת חולים"). ההגנה
- ההגנה. על אף תפקידן ההיסטורי החשוב של המחתרות האחרות, עיקר התרומה לבניין הכוח הצבאי של המדינה שבדרך הייתה של מחתרת "ההגנה", שהיוותה את אבן הבניין העיקרית ממנה נבנה צבא ההגנה לישראל לאחר
אף על פי שקיימת ביקורת עזה על תפקוד המנדט הבריטי ויחסו לאוכלוסייה בארץ ישראל, הייתה למנדט השפעה משמעותית על התשתיות. מאחר שישראל הפכה לצומת אסטרטגי, הבריטים השקיעו רבות בתשתיות התחבורתיות שיאפשרו ניעות ברחבי הארץ וחיבורה לארצות מסביב. במיוחד ניכרה בנייה של תשתיות לכניסה לערים כדוגמתתל אביב וירושלים או הרחבת מסילות ברזל ופיתוח מערכת רכבות .
כמו כן, מערכת המשפט והחוקים הבריטית היוותה בסיס למערכת החוקים של מדינת ישראל
|