נתן גולדבלום (1920 - 2001בקטריולוג ישראלי, יוצר החיסון נגד שיתוק הילדים בישראל חתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת תשמ"ח -1988.
אין עוררין על כך כי הדברת שיתוק הילדים באמצעות התרכיבים כנגד שלושת זני נגיף הפוליו הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה של האנושות כולה וכך גם בישראל. מדינת ישראל הקדימה את מרבית אומות העולם והייתה למדינה השלישית בעולם כולו, לאחר ארה"ב ודנמרק אשר ייצרה בעצמה את התרכיב וסיפקה את כל צרכי האוכלוסייה בישראל בתחום זה. לכך היה אחראי פרופ' נתן גולדבלום.
ארה"ב פגעה מחלת שיתוק הילדים בעשרות אלפי ילדים ומבוגרים מידי שנה ולכן הושקעו משאבים רבים בהכנת תרכיב כנגד נגיף הפוליו וכבר ב-1954 החלו בייצורו של תרכיב סאלק, תרכיב שהכיל נגיף פוליו מומת. ישראל נתקלה בקשיים רבים ברכישתו של התרכיב האמריקאי ואז החליט משרד הבריאות לשלוח את ד"ר גולדבלום למעבדתו של ד"ר יונה סאלק ב1950 חלו כ-1,600 איש ממחלה איומה זו ושיעור ההיארעות היה 12.8 חולים ל-10,000 תושבים. מאז ועד 1956 נשאר אותו שיעור תחלואה ובכל התקופה 85-90% מהחולים היו ילדים מתחת לגיל 5 שנים. בשנת 1955 הופיעו כבר מספר דיווחים על הצלחת תרכיב סאלק בהורדת התחלואה בארה"ב. פרט לארה"ב נודע על ייצור דומה רק בדנמרק נוכח שיעור התחלואה הגבוה בישראל מובן כי ממשלת ישראל ומשרד הבריאות השתוקקו להשיג בכל מחיר תרכיב אשר ישמש לחיסונם של ילדי ישראל, אך תרכיב כזה לא היה זמין וישראל לא יכלה להשיגו, ואז הוחלט במשרד הבריאות להטיל על פרופ' גולדבלום ומעבדתו להתחיל בייצור התרכיב.
המעבדה הוקמה במתחם ביה"ח "צהלון"(דג'אני) שביפו, והעבודה החלה בחורף 1955-6. יעדה היה הכנת תרכיב לחיסונם של כל הילדים מגיל 6 חודשים ועד 3 שנים כבר באביב 1957. שיטות הייצור היו מבוססות על ניסיונו של יונה סאלק ובמהותן הן כללו גידול הנגיף בתרביות תאים שמקורם בכליות קופים ובהמתת הנגיפים ע"י טיפול בפורמלין בשנת 1956 הגיע הייצור ל-100 ליטר וב-1959 כבר עלה ל-400 ליטר. התרכיב עמד בכל מבחני הבטיחות הנדרשים על-פי הסטנדרטים שהיו נקוטים באותה עת בארה"ב. חברי הצוות הבכירים שעסקו בהכנת התרכיב היו פרופ' גולדבלום, המהנדס ד"ר ג'ורג' מילר ופרופ' תמר גוטליב-סטמצקי. למרות כל הצעדים לאבטחת איכות התרכיב אשר ננקטו ע"י המדענים ועובדי המעבדה האחרים נדרש היה מפרופ' גולדבלום אומץ לב נדיר כאשר קיבל על עצמו את ההחלטה להתחיל לחסן את ילדי ישראל: באביב 1955 ארעה בארה"ב תאונה טרגית לאחר הזרקת תרכיב סאלק אשר יוצר בבית החרושת הפרמצויטי Cutter. לאחר הרכבת הילדים בתרכיב זה נפטרו כ-100 ילדים. לא קשה על כן להבין את המתח והחרדה הרבים ששררו באותה עת במעבדה ביפו.
פרופ' גולדבלום וחבריו המשיכו במלאכת הייצור, קיבלו את גיבויו של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' בטש, וכבר בראשית 1957 הוזרק התרכיב לראשונה לכ-60,000 תינוקות וילדים. הימים והלילות לאחר ההזרקות הללו היו מורטי עצבים וכל טלפון הקפיץ את הצוות האמיץ ומה רבה הייתה השמחה כאשר חלפה עוד יממה בשלום. לימים הוכיח התרכיב את עצמו והגרעין הקטן של מספר מדענים וטכנאי מעבדה יכלו באמת לחגוג.
היה זה הישג עצום לפרופ' גולדבלום וחבריו ולמדינת ישראל. מדינה שזה עתה נולדה הפכה למדינה השלישית בעולם אשר ניצחה את מגיפת שיתוק הילדים. תוך מספר שנים הפכה המעבדה הקטנה ביפו למעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות וכיום היא ממוקמת במרכז הרפואי "שיבא" בתל-השומר.
לאחר שמיצה פרופ' גולדבלום את תפקידיו במעבדה הוא נענה ב-1960 להצעה להצטרף לביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית, הפך למנהל המחלקה לווירולוגיה, וברבות הימים התמנה לסגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח. פרופ' גולדבלום הרבה במחקרים שהשתרעו על תחומים רבים בווירולוגיה וביניהם נגיף קדחת הנילוס המערבי, נגיפים אחרים המועברים ע"י חרקים וקבוצת נגיפים גורמי סרטן. הוא יעץ לארגון הבריאותהעולמי ותרם ממרצו לפיתוח קשרי המדע עם מדינות אפריקה ועם מצרים . הוא הקים דור של וירולוגים אשר תפסו עמדות מפתח בכל מוסדות המחקר והרפואה בישראל ובזכות היותו מופת אישי למדען-חלוץ המעורב בכל מאודו בחיי המדינה זכה ב-1988 בפרס ישראל למדעי החיים.
|