מאז מבצע שלמה עולים בגלים קטנים קבוצת אנשים המכונים פלשמורה. עפ"י המסורת לפני כמאה שנה פעלו באתיופיה מיסיונרים נוצרים, שעשו מאמצים גדולים להעביר את אנשי 'ביתא ישראל' על דתם. בעוד שחלקים ניכרים המשיכו לשמור בקנאות על יהדותם, אחרים עברו לנצורת בשל הקשיים כלכליים והרצון להתערות בחברה האתיופית. האחרונים כונו "הפלשמורה".
בעת מבצע שלמה חיכו מאות מאנשי פלשמורה מחוץ לשערי שגרירות ישראל באדיס אבבה וראו את העלייה הגדולה של ביתא ישראל לישראל.
ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר שנדרש להחליט על עליית פלשמורה אמר: " קודם כל היהודים, ואחר כך נראה..".
במהלך השנים הגיעו קבוצות גדולות מן הכפרים והתמקמו באותו מחנה בו שהו קודם לכן ביתא ישראל. העולים מסתייעים בארגון האמריקאי NACOEJ ואף המתחם זכה לכינוי "המתחם של אנדי" על שם איש יוצאי הארגון האמריקאי. ככל שהזמן חלף, גברה הדרישה להעלאתם של בני הפלשמורה מכיוון שלחלקם היו קרובי משפחה בישראל. תחת הלחץ הציבורי החליט משרד הקליטה במחצית שנות התשעים על העלאה של העולים שיש להם קרובים מדרגה ראשונה בישראל.
וכך החלה הבאת הפלשמורה לישראל, לא במסגרת חוק השבות אלא בקטגוריה של איחוד משפחות חוק הכניסה. בשנת 1997 החליטה ממשלת נתניהו על מבצע העלייה 'האחרון והסופי' ובמסגרתו עלו כארבעת אלפים מאנשי הפלשמורה ששהו במתחם של אנדי באדיס אבבה.
למעשה זה לא היה מבצע סופי כפי שהממשלה הכריזה שכן בימים אלה אלפים מבני הפלשמורה ממתינים באדיס אבבה ובגונדר לעלות ארצה. עפ"י הערכות מספרם נע בין 18,000 לבין 26,000 ובזמן ההמתנה הם עוברים את תהליך ההשבה ליהדות.
|
|
|