הצהרת בלפור הייתה ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית. בפעם הראשונה הכירה מעצמה זרה במסמך רשמי בזכויותיהם של היהודים לבית לאומי בארץ־ישראל. ההצהרה, המבטאת במשתמע הכרה ביהודים כעם, הייתה מאוחר למסמך יסודי במתן המנדט הבריטי על ארץ־ישראל. אלא שבמהלך שנות שלטונם בארץ, צמצמו הבריטים את משמעותה של ההצהרה בספרים הלבנים שפרסמו, ובמיוחד בספר הלבן משנת 1939. ההצהרה נתנה לתנועה הציונית יוקרה רבה, העלתה את מורל היהודים ברחבי הגולה, הפיחה בהם תקווה להתחדשות עם ישראל בארצו, ועזרה להגביר את העלייה ארצה.
|
|
|