על המבצע פיקדאמנן ליפקין שחק . במבצע השתתפו גם הגוינט ה"מוסד".
בראשית1991 עמד שלטונו של מנגיסטו בפני התרסקות נוכח כוחות המורדים שהתקרבו לבירת אתיופיה,אדיס באבה . הדחתו הקרובה של מנגיסטו עוררה את החשש כי גורלם של אלפי היהודים שהמתינו בעיר לעלייה ארצה נתון בסכנה. בהתאם לכך החלה ממשלת ישראל (בראשות יצחק שמיר ) בניהול משא ומתן, בתיווך ארצות הברית , עם השליט האתיופי, במטרה לסכם על הוצאתם המהירה של היהודים מאתיופיה לישראל.
בסוף מאי 1991, ימים ספורים לפני נפילת אדיס אבבה בידי המורדים, נמלט מנגיסטו מאתיופיה ומצא מקלט בזימבווה המשא ומתן בין הצדדים הואץ ולבסוף הושגה הסכמה בין בכירי שלטונו של מנגיסטו לבין ישראל, על העלאתם של יהודי אתיופיה ארצה תמורת כ-35 מיליון דולרים ומקלט בארצות הברית לכמה
לאחר גיבוש ההסכמה בין שתי המדינות, הורתה ממשלת ישראל לצה"ל פתוח במבצע הצלה אווירי לחילוצם של יהודי אתיופיה שבראשו פיקד אמנון ליפקין שחק. במהלך כ-34 שעות (בין ה24 ל25 במאי- 1991) טסו כ-30 מטוסי נוסעים ומטען בין נמל תעופה בן גוריון לנמל התעופה באדיס אבבה והעלו כ-14,400 מיהודי אתיופיה. זמן קצר לפני תחילתו קיבלה הממשלה החלטה שלא לכלול במבצע ההצלה את קהילת הפלשמורה (קהילה בקרב יהודי אתיופיה אשר התנצרו) שאנשיה ביקשו אף הם לעלות לישראל.
מבכירי השלטון.
ימים ספורים לאחר סיום המבצע נפלה אדיס אבבה בידי כוחות המורדים וכך ניצלו במידה מסוימת כל אותם העולים. עם זאת, קליטתם בישראל לא הייתה קלה. חלקם נאלץ לעבור טקסי גיור בשל הספק שהטיל הממסד הרבני ביהדותם. מנהיגיהם הרוחניים ירדו ממעמדם, התקיימו פערים עצומים בין אורחות חייהם הכפריות לחברה הישראלית המודרנית ובתקופות מסוימות נאלצו, בשל מחסור בדיור, להתגורר בקרוונים ארעיים אשר היוו כר נוח להזנחה.
במבצע נקבע שיא עולמי לאחר ש-1087 איש הוטסו במטוס בואינג 747של חברתאלעל - טיסה שבמהלכה אף נולד תינוק (ועל כן גדל מספר הנוסעים באחד).