בס"ד

מלכים א פרק ה
שלטונו של שלמה המלך

ממלכתו של שלמה   ממלכה רחבת ידיים
שלטה על עמים ומלכויות ,
 קיום ההבטחה 
הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות ישראל בה התקיימה ההבטחה לעם ישראל
מנהר פרת המסמן את הגבול הצפוני מזרחי של ארץ ישראל (יהו' א, ד)
עד ארץ פלשתים במערב ועד גבול מצרים, שהוא הגבול הדרומי מערבי.

ההבטחה בפעם הראשונה

בברית בין הבתרים:
"מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת" (בר' טו יח-כא),
ההבטחה
חזרה שנית בסיני:
"ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר" (שמ' כג לא; דב' א ז; דב' יא כד). ובספר יהושע א ד.

חלוקת הפרק:
 שלטונו של שלמה המלך

1.תיאור המצב הכלכלי –             א – ג

2.תיאור המצב המדיני –             ד

3.תיאור המצב הביטחוני –          ה – ח

4.הכרת העמים בחכמת שלמה – ט – יד

5.ההכנות לבניין בית המקדש –   טו – כו

6.הטלת המס על ישראל –          כז – לב

 שלטונו של שלמה המלך,
על כל ממלכות הגויים שישבו מעבר לנהר, וכולם

   היו כנועות לו, ושלטונו היה מן נהר פרת עד נחל מצרים.

בפסוקים אלה מתוארים הפריחה והשגשוג בימי שלמה. שלמה עמד בראש ממלכה רחבת ידיים שהקיפה עמים ומלכויות מסביב, מנהר פרת המסמן את הגבול הצפוני מזרחי של ארץ ישראל (יהו' א, ד) עד ארץ פלשתים במערב ועד גבול מצרים, שהוא הגבול הדרומי מערבי. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות ישראל בה התקיימה ההבטחה לעם ישראל בברית בין הבתרים: "מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת" (בר' טו יח-כא), ההבטחה חזרה שנית בסיני: "ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר" (שמ' כג לא ; דב' א ז; דב' יא כד). ובספר יהושע א ד.

מה הייתה צורת שלטונו של שלמה בכל הארצות האלו?

הגבולות הנרחבים של ממלכת שלמה העניקו לה מעמד של מעצמת על.

על ממלכות הגויים הוטל להגיש לשלמה מדי שנה מנחה ולעבדו במס עובד. "מגשים מנחה ועבדים את שלמה כל ימי חייו" (פס' א).

כמו שהובטח "והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך" (דב' כ יא). יש לשער שבתמורה היו ממלכות החסות מוגנים ע"י שלמה מאויביהם במעין חיבור מדיני בראשות ישראל. " ויהי לחם שלמה ליום אחד" (פס' ב). "לחם שלמה" פעם יחידה במקרא צירוף לחם לאיש. כל סעודה גדולה בבשר וביין קרויה "לחם " . הכתוב מתאר את התפריט העשיר שעלה על שולחנו של שלמה ושל כל הצוות המלכותי שלידו.

מה היה מקור עושרו ורווחתו של שלמה?

"הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה, בכל מלכי עבר הנהר" (פס' ד). בכל הארצות אשר ממערב לנהר פרת ועד לגבול מצרים. מתפסח ועד עזה אלו שתי ערי המנהל של שלמה שישבו בקצות הממלכה. תפסח ישבה על הפרת (נזכרת במקורות יווניים כמקום מעבר חשוב שחצה בו כורש את הפרת), בקרן הצפונית מזרחית של הממלכה, ואילו עזה (אין הכוונה לעיר עזה בלבד אלא לכל האזור, כי מלכותו של שלמה התפשטה אף מדרום לעזה) בקרן הדרומית מערבית של הממלכה. אין ספק שהייתה זאת אימפריה במונחים של ימינו. העמים והשבטים שהיו נתונים לשלטונו המדיני של שלמה המלך הביאו לו מנחה עשירה ומגוונת באמצעות שליחיו הנאמנים שישבו שם.

 על מה מעיד פסוק א' ?

על שלטון איתן ויציב שהקיף ממלכה גדולה ורחבת ידיים שהוקמה עוד בימי דוד והתבססה והתבצרה עוד יותר בימי שלמה.

איזה פסוקים מציינים שהפחד מפני פלישת אויב פג לגמרי?

"ושלום היה לו מכל עבריו מסביב" (פס' ד), כנבואת ה' "ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו" (דה"א כב, ט). "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר-שבע כל ימי שלמה" (פס' ה). הביטוי- "תחת גפנו ותחת תאנתו" מבטא באופן ציורי שלווה וביטחון מופיע גם במיכה ד, ד. בארצות הקדם גם בארץ ישראל בתקופה קדומה לא רחוק מחומת החצר היו שתולות גפנים, שענפיהן עולים ומשתרגים ומסתבכים יחד לסוכה שנהגו לשבת בצילה, וכך משמש הביטוי באופן ציורי לחיי שלווה ורווחה. "מדן ועד באר-שבע" אין הכוונה לדן ובאר-שבע ממש. בני ישראל ישבו גם מצפון לדן ומדרום לבאר-שבע. הכוונה מן הקצה הצפוני של ארץ ישראל עד הקצה הדרומי (שופ' כ,א) (שמ"א ג, כ).

כיצד הושגו השלווה והביטחון בימי שלמה?

1) ע"י ניצחונותיו וכיבושיו של דוד בארם, בעמון, במואב, באדום ובפלישתים (שמ"ב פרק ח).

2) ע"י כריתת ברית עם מצרים וצור הבטיח שלמה את שלום גבולות הארץ מצפון ומדרום.

3) שלמה הקים חיל מרכבות שהיה נכון להדוף כל אויב שיעז להתקיף אותו ואת המדינות שבחסותו. "ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו, ושנים עשר אלף פרשים" (פס' ו). בדה"ב ט, כה כתוב: "ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים עשר אלף פרשים, ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם". (אריה= ארווה) חיל הפרשים היה חשוב לחיזוק הממלכה להגנה, התקפה ותקשורת מהירה עם הממלכות השכנות. יש המפרשים כי ארבעים אלף אורוות היו מפוזרים בכל ערי מלכותו,

וארבעת אלפים היו אצלו בירושלים לעת הצורך, ויש הסוברים שבדה"ב מיעט הכתוב את מספר האורוות, כדי למעט את הגנות המשתמעת מן הפסוק: "רק לא ירבה לו סוסים" (דב' יז, טז).

 

כל הגורמים האלה חשובים לחיזוק הממלכה. היה גורם נוסף שהוסיף עצמה לשלטונו של שלמה מהו?

"ויתן אלקים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד, ורחב לב כחול אשר על שפת הים" (פס' ט). כמו שהבטיח לו במראה הלילה: "הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך, ואחריך לא יקום כמוך" (ג, יב). "חכמה ותבונה" כתב המלבי"ם שחכמה זו היא בנוסף על חכמת ההנהגה שבזכותה השכיל למשול על שכניו. הלב הוא כאן מושב השכל. לב רחב להכיל את החכמה. ככתוב: "לחכם לב יקרא נבון" (מש' טז כא). "לב נבון יבקש דעת" (מש' טו יד).

"ותרב חכמת שלמה מחכמת בני קדם, ומכל חכמת מצרים" (פס' י).

חכמתו הייתה רבה וגדולה מכל שאר חכמי העמים המפורסמים בחכמתם כמו הבבלים והמצרים. בני בבל היו ידועים בחכמתם הרבה ובתרבות הגבוהה שלהם עוד בימי אברהם. המצרים היו עם תרבותי עתיק מאד. הם היו מהוללים בידיעותיהם הרבות בחכמות ובאמנות. גם היוונים והפילוסופים העתיקים שלהם פיתגורס, אנקסגורס, הירודוט ואפלטון נסעו מצרימה ללמוד שם את תורת החרטומים. "ויחכם מכל האדם" (פס' יא). רש"י פירש כמשמעו הכוונה לאדם הראשון.  נתקיימה בשלמה ההבטחה שהבטיח לו ה' במראה הלילה: "אשר כמוך לא היה לפניך, ואחריך לא יקום כמוך" (ג, יב).

לא מצאנו איש במקרא שתיאר הכתוב את חכמתו בלשונות עזים כפי שמצאנו אצל שלמה.

בסמוך לפסוק המתאר את חכמתו מציין הכתוב שמות אנשים שהיו מפורסמים בחכמה בימי שלמה. איתן האזרחי מוזכר גם בכותרת של מזמור בספר תהילים (תה' פט, א). יש המזהים אותו באיתן בן זרח בן יהודה (דה"א ב, ו), ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרע (דה"ב ב, ו). ועל חמישה אלה אמרו חז"ל שנביאים היו ונתנבאו במצרים (סע"ר פ כ) וכינום "איתני עולם" (במ"ר יד ד).

כיצד הוסיפה חכמת שלמה לחיזוק הממלכה?

"וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו, ויהי שלם בין חירם ובין שלמה, ויכרתו ברית שניהם" (פס' כו). ה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר לו במראה הלילה הראשון בגבעון (ג, יב), ובכלל החכמה גם חכמה מדינית, וכישרון זה הביא אותו לקשור קשרים עם חירם ולחזק את יחסי הידידות ולכרות אתו ברית. שמו של שלמה נתפרסם לשבח בכל הגויים סביב. הם הבינו שכדאי ללמוד מחכמתו ולחקות מעשיו בהנהגת המדינה.   שלמה חיבר שלשת אלפים משל. דברי חכמה מעין אלה נמצאים בספר "משלי שלמה" בצורת פתגמים בלשון מליצית. חיבר שירים "ויהי שירו חמשה ואלף". המעולה שבהם הוא ספר "שיר השירים אשר לשלמה". שלמה אמר דברי חכמה. חיבר משלים ושירים על הצמחים, על בעלי חיים ועל הטבע. מן הארז אשר בלבנון, דוגמה לעץ גדול וחזק ועד האזוב אשר גדל בקיר,

(פס"ר פסיקתא רבה יד). לפי חז"ל שלמה לימד מדעי הטבע כגון: תכונות צמחים לרפואה, עצות לגבי שתילה וזריעה. מידע לגבי רווחתו של האדם הנובע מהבנתו את עולם הטבע. חכמים מכל העמים נשלחו ע"י מלכי הארץ ובאו לירושלים לשמוע את דברי חכמת שלמה. כבר בימי שלמה הייתה ירושלים למקום שממנו יצאה תורה וחכמה לכל הארצות.

 

שאלות

1.מצא לכל אחד מהכותרות הבאות פסוק אחד מתאים והעתק אותו.

א. גבולות ממלכת שלמה_________________________       ב. עושר שלמה המלך _____________________________  ג. חכמת שלמה _________________________ ד. המצב הביטחוני ________________________          ה. פרסום שלמה בעולם______________________   .

2.     ערוך השוואה ! 

א.        מהם גבולות "ממלכת שלמה" על פי פסוק א'?                               ב. מהם גבולות "הישוב הישראלי" בתקופת שלמה  על פי פסוק ה'? 

עבודה