מביא נבואה ?
וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ:
וַיֹּאמַר הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר:
בס"ד
מעמד הר סיני
היהדות מבוססת על עדות המונית של המוני בני אדם שנכחו במעמד הר סיני ושמעו דבר אלוקים פנים בפנים, וראו כיצד משה רבנו מדבר פה אל פה עם האלוקים. עדות זו עוברת מדור לדור כשהמוני עם בכל דור מעבירים את העדות לדור הבא. מסורת זו מלווה ב"מנגנוני הגנה" המונעים אפשרות של שינויים ושיבושים. התורה מבטיחה כי מעולם לא היה ולעולם גם לא יהיה מעמד דומה שבו האלוקים יתגלה לעם שלם ואף לא ימציאו סיפור כאלו היה מעמד כזה. ואכן כל הדתות, ללא יוצא מהכלל, מתחילות מסיפורו של אדם בודד שבא וסיפר כי הייתה לו התגלות, אך אין כל דרך לברר אם אכן הייתה לו התגלות כזאת שכן לא הנחו עדים. במילים אחרות, כל הדתות מתחילות בסיפור שבאופן עקרוני אינו ניתן להוכחה ומשום כך הן דורשות אמונה עיוורת. רק עם ישראל זכה להתגלות בפני העם כולו שבה כולם ראו באופן מוחשי את גילוי השכינה.
?נבואה - מהו נביא
נביא, בתקופות הקדומות, היה אדם שהיה זוכה לדבר ה' אל הנביא היו מגיעים אנשים שרצו להתייעץ בקשר לייעודם או עתידם, דברים שבהווה, או קבלת תמיכה ומזור נפשי.
הנביא הוא הדובר של ה',
תפקידים נוספים: מתווך בין העם לה', מחנך רוחני ומוכיח בשער, ובשל כך נביאים לעתים היו בעימות עם העם ומנהיגיו. יחסו של הנביא אל העם היה אמביוולנטי( מצב שבו יש רגשות חיוביים ושליליים כלפי משהו), מחד גיסא - הוא אחד מהם, ומאידך גיסא - הוא נציג ה' בעולם.
נביא ה'
נביא במקרא
נביא (נקרא גם "הרואה", "חוזה") הוא אדם במדרגה רוחנית גבוהה של התקשרות ודביקות בה'. הרמב"ם כותב (הלכות יסודי התורה פרק ז הלכה ז): "הנביא - אפשר שתהיה נבואתו לעצמו בלבד, להרחיב ליבו ולהוסיף דעתו... ואפשר שישולח לעם מעמי הארץ או לאנשי עיר או ממלכה, לבונן אותם ולהודיעם מה יעשו או למנוע אותם ממעשים הרעים שבידיהם".
משה הינו גדול נביאי ישראל, והוא זכה למקום של כבוד משה חרג ממקומם של נביאים מפני שהיה בנוסף מייסד עם, מכונן חוקה ומנהיג פוליטי. במשך תקופה של מאות שנים מתאר התנ"ך שרשרת של נביאים ובני נביאים, המשתלבים בהנהגת ישראל באופן כזה אחר. ישנם מכתירי מלכים כמו שמואל; ישנם שופטים כמו דבורה; יש שיועצים למלכים כמוחולדה הנביאה; יש המוכיחים בשער כמו אליהו, אלישע ועמוס ויש החוזים את החורבן כמוישעיהו וירמיהו.
התורה שואפת להגיע למצב שבו עם ישראל כולו יגיע למדרגה זו של נביא הדבק בה' כפי שהדבר מתבטא בדברי משה: "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם" (במדבר יא, כט), וכפי שיקרה לעתיד לבוא: "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלומות יחלומון בחוריכם חזיונות יראו. וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי" (יואל ג, א-ב).
בתקופת בית שני נפסקו הנביאים. בתלמוד נאמר שאחר חורבן בית ראשון ניטלה הנבואה מהנביאים וניתנה לילדים ושוטים או לחכמים (בבא בתרא י"ב). כלומר, כל מציאות הנבואה במתכונת המוכרת הייתה רק עד ראשית הבית השני, כאשר הנביאים האחרונים היו חגי, זכריה ומלאכי.
הגמרא במסכת מגילה (דף יד ע"א) קובעת, כי "הרבה נביאים עמדו להם לישראל, כפלים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה". וכך, רק ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות אמרו נבואות בעלות משמעות לדורות. בספר שמואל אנו מוצאים ששאול בא לנביא בשביל למצוא אתונות, ומהפסוקים ניכר שדבר זה אף היה לגיטימי באותה תקופה, גם בשל זוטות של חיי היומיום, ולא רק בהקשר לדברים בעלי משמעות מדינית או היסטורית. מקומן של הנשים לא נפקד מתחום זה, בתנ"ך מוזכרות בפירוש שבע נביאות, והמדרש (שיר השירים רבה ד, כב) מעיד: "כשם שעמדו להם לישראל ששים ריבוא נביאים כך עמדו להם ששים ריבוא נביאות".
התורה נותנת כלים להבחין בין אדם הטוען לנביא, לבין אדם שאינו נביא:
וכי תאמר, בלבבך: איכה נדע את-הדבר, אשר לא-דברו ה'. אשר ידבר הנביא בשם ה', ולא יהיה הדבר, ולא יבא הוא הדבר, אשר לא-דברו ה': בזדון דברו הנביא, לא תגור ממנו. (דברים י"ח, כ"א - כ"ב).
בתלמוד נאמר כי נביא צריך להיות אדם בעל שאר רוח, ויכול להיות נביא רק מי שהוא חכם, גיבור ועשיר. הרמב"ם מזכיר בכתביו מספר פעמים שהוא עתיד לכתוב ספר על הנבואה, אך לבסוף ספר זה נכלל במורה נבוכים.
תפקידי הנביא בישראל
§ שליח ה' לעם, המבצע את המשימות שמצווה לו ה'.
§ להדריך את העם בדרך הרצויה, ולהחזיר אותם בתשובה.
§ להתנבא על העתיד.
הכלל לגבי נבואות שנכנסו לתנך, לפי חז"ל, הוא כזה: "נבואה שהוצרכה לדורות, נכתבה, ושלא נצרכה לדורות, לא נכתבה
חז"ל (מגילה יד עמ' א)
דיברו על כדתניא: הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים. אלא, נבואה שהוצרכה לדורות - נכתבה, ושלא הוצרכה לדורות - לא נכתבה. והנך ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות - נכתבה נבואתםי , אבל "נבואה שהוצרכה לדורות, נכתבה, ושלא נצרכה לדורות, לא נכתבה" – לדעתי, 'נבואה שלא הוצרכה לדורות' היא מעשי נפלאות של אלפי נביאים עממיים, גם אם הם באמת 'רואים', ומושיעים המוני אנשים. בכל הדורות היו כאלה, ואין שום סיבה לכתוב אותם בספר. בתנך כתובות הנבואות הקלסיות שהוצרכו לדורות, על הבריאה ועל התורה, על ההיסטוריה ועל ההשגחה, ועל הקשר המיוחד בין ה' לבין עמו ישראל.
מתי אנו מוצאים בתנך נבואה עממית( פשוט ונפוץ, שמוכר ומדבר לכולם )?
כששאול חיפש אתונות ומצא מלוכה על ישראל, וכאשר אשת ירבעם חיפשה מענה לחיי הילד החולה, ובית ירבעם איבד מלוכה על ישראל.
גם נבואות אליהו ואלישע נכתבו בתנך מפני שהן שלובות במאבק העקרוני של נביאי ה' נגד בית אחאב, ונגד פולחן הבעל.
אחיה השילֹני, שנתן לירבעם בן נבט את עשרת הקרעים, והציב בזה את הבסיס הנבואי לקריעת הממלכה ולפילוג האומה, הוא שנשלח להודיע לאשת ירבעם על הקץ הקשה של בית ירבעם (ובמבט לעתיד, אף של ממלכת ישראל כולה). רק הילד אביה בן ירבעם החולה למות יימלט ממנו, כי רק הוא יזכה למספד ולקבורה.
אין דבר כזה נביא עממי
פס' אי-ב'
מצגת
